ערבות של חברת ביטוח אינה ערבות בנקאית

ערבות של חברת ביטוח אינה יכולה לבוא במקום ערבות בנקאית הנדרשת במכרז. כך שב וקובע (יום א', 24.3.13) בית המשפט העליון. השופט יצחק עמית אומר עם זאת, כי ייתכן שיש מקום למחשבה מחודשת בנושא זה.

השופט נעם סולברג מדגיש את החשיבות היתרה שניתנה בפסיקה להקפדה על תנאי הערבות הנדרשת במכרז ואומר, כי לאור זאת - "ערבות בנקאית" היא של בנק בלבד. הנחיות החשב הכללי אומנם מאפשרות למשרדי ממשלה לקבל ערבות של חברת ביטוח, מוסיף סולברג, אך ברור שאין הן גוברות על תקנות המכרזים ועל פסיקת בית המשפט העליון.

לדברי סולברג, גם הוודאות והשוויון הנדרשים במכרזים תומכים בהותרת ההלכה על-כנה. הוא מציין, כי אם משמעותה של "ערבות בנקאית" תהיה גם ערבות של חברת ביטוח, "תגביל מעתה את כוחו של מנסח המכרז ותפגע באוטונומיה שלו להחליט מראש מהו סוג הערבות הנדרש מאת המציעים. אם יחפוץ בערבות בנקאית גרידא, כי אז יהא עליו לכתוב ב'רחל בתך הקטנה' כי לא תותר הגשת ערבות של חברת ביטוח. דרך המלך הריהי שונה בתכלית: אם מנסח המכרז יחליט כי גם ערבות מאת חברת ביטוח תספק את רצונו, כי אז יוכל לציין במפורש שניתן יהיה להגיש ערבות בנקאית וכן גם ערבות מאת חברת ביטוח".

חברת ביטוח - כמו בנק

עמית, אשר הצטרף בסופו של דבר למסקנתו של סולברג, מעלה מה שהוא מכנה "הרהורי כפירה" בנכונותה של ההלכה שקבעה לפני 40 שנה שערבות ביטוחית אינה שוות ערך לערבות בנקאית. "דומה כי אין חולק, שערבות של חברת ביטוח נותנת בידי בעל המכרז אמצעי יעיל לגביית פיצויים, וכי חוסנה של חברת ביטוח בתחום הפיננסי, נתפס כיום כשווה ערך לחוסנו של בנק", הוא מציין. "בתי המשפט מאפשרים, כדבר שבשיגרה, להפקיד ערבות בנקאית או ערבות חברת ביטוח, ומאפשרים הן לתאגיד בנקאי והן לחברת ביטוח להפקיד התחייבות עצמית חלף ערבות בנקאית".

למרות מחשבות אלו, הצטרף כאמור עמית לפסק דינו של סולברג, בהדגישו את "החשש לערעור הוודאות והיציבות בהלכות העקביות הנוהגות לגבי ערבויות בנקאיות בדיני המכרזים" אם תוכר גם ערבות של חברת ביטוח. במקרה הנדון, מוסיף עמית, נקבע במפורש שיש צורך בערבות בנקאית, והכרה בערבות ביטוחית של אחד המתמודדים תפגע בשוויון ובאוטונומיה של מנסח המכרז.

בית המשפט העליון ביטל החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר הכיר בערבות של חברת ביטוח במקום ערבות בנקאית במכרז של חברת ערים. השופט חנן מלצר הצטרף לסולברג ועמית, והם חייבו את ערים ואת חברת עינב החץ (שהגישה את הערבות) בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. את המערערת, חברת מגנזי תשתיות, ייצגו עוה"ד בנימין שפר, מיטל מלכיאל ויעקב שרעבי. את ערים ייצגו עוה"ד אשר אקסלרד ויעל זלינגר, ואת עינב החץ - עו"ד אסף הדסי.