ביהמ"ש מצמצם התקופה לפיצוי בסרבנות גט

התקופה לגביה ניתן לחייב בעל בפיצוי בשל סירובו לגרש את אשתו, אינה מתחילה כאשר בני הזוג פותחים בהליכי גירושין, אלא במועד בו ברור שאין עתיד לחייהם המשותפים. כך אומר (28.2.13) שופט בית המשפט למשפחה בירושלים, בן-ציון גרינברגר (כיום - בבית המשפט המחוזי בעיר).

גרינברגר קיבל חלקית תביעה של אישה נגד בעלה לשעבר, לפיצוי בשל סירובו להעניק לה גט. האישה תבעה פיצוי בגין התקופה שמאז החלו בהליכי גירושין בשנת 2001 ועד למתן הגט בפועל בשנת 2009, אך גרינברגר קבע שהפיצוי יינתן רק מהשנה 2006, כאשר היה ברור שנישואיהם לא יחזיקו מעמד וגם בית הדין הרבני הגיע למסקנה זו.

לדברי גרינברגר, "העובדה שהתובעת הגישה את תביעתה לגירושין בשנת 2001 אינה מחייבת שגם הבעל יסכים להתגרש באופן מיידי כבר באותה שנה, גם אם בני הזוג חיו בנפרד כבר שנה לפני כן. עם זאת, מצופה מהנתבע שהוגשה נגדו התביעה לגירושין, שפרק הזמן להסכמתו למתן הגט יהיה סביר, ובוודאי שלא יימשך על פני שנים רבות. עם זאת, לא ניתן לקבוע כללים ברורים ביחס לתיחום מועד הסירוב, אשר ממנו ואילך ייחשב לסירוב בלתי סביר, ויש לדון בכל מקרה לגופו. כך למשל, ייתכנו מקרים בהם יהיה זה צודק לצפות כי בן הזוג יסכים לגירושין בתום שנתיים מיום הגשת התביעה לגירושין, ולפעמים למעלה משנתיים, או אף בפחות מכך".

הגט ניתן בדיוק ביום שנקבע לדיון בפני גרינברגר בתביעת האישה לפיצוי, ולאחר שהאישה התחייבה לבטל את תביעתה. האישה חזרה בה מהתחייבות זו, וגרינברגר אומר שלמרות שהיה ראוי שתודיע כמה ימים לפני מועד הגט על השינוי בעמדתה - אין בכך כדי למנוע דיון לגופה של התביעה.

גרינברגר גם קיבל באופן חלקי את עילות התביעה שמנתה האישה. הוא הסכים שסירובו של הבעל להעניק את הגט מיד לאחר פסק דינו של בית הדין הרבני מהווה הפרת חובה חקוקה והפרת חובת הזהירות שלו כלפי אשתו. לעומת זאת, נדחתה הטענה בדבר הפרת החוק למניעת אלימות במשפחה.

האישה תבעה פיצוי של 1.5 מיליון שקל, אך גרינברגר פסק לה 200,000 שקל בלבד, ובשל הפער בין הסכומים לא זיכה אותה בהוצאות. האישה יוצגה בידי עו"ד סוזן וייס, והבעל - בידי עו"ד יוסי מיריל.