תמלוגים לסימני מסחר לא תמיד חייבים במכס

תמלוגים שמשלם יבואן ישראלי לבעלי סימני מסחר, בנפרד מן התשלום שהוא משלם ליצרן הסחורה, אינם בהכרח חלק משווי העסקה לצורך גביית המכס עליה. כך קובע (10.3.13) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, פרופ' עופר גרוסקופף.

התמלוגים יהוו חלק משוווי העסקה כאשר הם משולמים בגין הטובין, ותשלומם מהווה תנאי לביצוע העסקה - קובע גרוסקופף. "המכירה" אליה מתייחסת פקודת המכס בהתייחסה למחיר ממנו ייגזר המכס, "היא מכירת הסחורה ליבואן על-ידי היצרן, ולא שיווקה של הסחורה בישראל לאחר שזו נכנסה בשערי המכס הישראלי".

גרוסקופף מגיע למסקנה זו לאחר ניתוח הסעיף הרלוונטי בפקודת המכס על-רקע אמנת גאט"ט עליה חתומה ישראל, והמסדירה את גביית המכס ברחבי העולם. הוא קובע שורה של מבחנים על פיהם ייקבע האם מתקיימים התנאים במערכת היחסים שבין היבואן, היצרן ובעלי סימני המסחר.

ההחלטה ניתנה בערעוריהם של יבואני מוצרי אופנה, ובהם סימני המסחר "לי קופר", "דיסני", "סקובי דו", "גארפילד", "טום וג'רי" ועוד. היבואנים רוכשים את הסחורה מיצרנים בסין ומשלמים בנפרד תמלוגים לבעלי סימני המסחר, והמחלוקת בינם לבין המכס הייתה בשאלה האם התמלוגים הם חלק ממחיר העסקה או לא. גרוסקופף קיבל חלקית את הערעורים וקבע באלו סימני מסחר לא ייחשבו התמלוגים כחלק ממחיר העסקה, ואף הורה למכס להחזיר ליבואנים את סכומי המכס ששילמו.

המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 95,000 שקל. את היבואנים - חברות מרוידקס, אקספוז וקונספט שיווק - ייצגו עוה"ד אביגדור דורות וגיל קויבסקי. את המדינה ייצגו עוה"ד מיכל ריצ'ולבסקי ואנדריי יגופולסקי.