"לא לחלוקת דיבידנדים אגרסיבית בשיכון ובינוי"

על-רקע גל הסדרי החוב שמתגבשים בקרב חברות ציבוריות בתקופה האחרונה, מביעים (יום ד', 13.3.13) שלושה מחזיקים גדולים באיגרות חוב של שיכון ובינוי חשש מפני מצב בו חלוקת דיבידנדים משמעותית תפגע ביכולת הפירעון של החברה.

היום הגישו דן אלפר, יהודה גרינבאום ואוהד אלוני באמצעות משרד עורכי הדין ברם סלוקי ושות' מכתב בהול לחברי הדירקטוריון של חברת שיכון ובינוי בבקשה כי ישקלו היטב חלוקה של דיבידנדים לאור הידרדרות במצב החברה.

במועד הפנייה, אג"ח של החברה נסחרות, נכון למועד זה, בתשואות שאינן מלמדות לכאורה על חשש כלשהו בשוק ההון מפירעון מלוא התחייבויות החברה כלפי מחזיקי אג"ח שלה ויתר נושיה השונים. יחד-עם-זאת, אומרים בעלי אג"ח של שיכון ובינוי, כי "אין בעובדה זאת כדי ללמד על יכולתה של החברה לפרוע את מלוא התחייבויותיה כלפי מחזיקי אג"ח".

עו"ד אסף ברם ממשרד ברם סלוקי ושות' המייצג את מחזיקי אג"ח שיכון ובינוי, כתב בפנייה שהוגשה היום: "בתור דירקטורים הינכם חייבים לשקול גם את זכויות נושי החברה, שמימנו בשנים האחרונות את עסקיה במיליארדי שקלים, שאין להם בטוחות מהחברה ושהם מצפים לקבל את כספם מהחברה, במועד ובשיעור בו התחייבה לכך. בתור דירקטורים, אתם חייבים לנושים חובות אמון וזהירות. לאור הנתונים שצוינו לעיל, ובשים לב למגמות כספיות מדאיגות בדוחות החברה (עלייה דרמטית בחוב הלקוחות, ירידה מהותית בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת, עלייה בהפרשות, קיטון עקבי בשיעור הרווח הגולמי ועוד), שומה עליכם לבחון במשנה זהירות, כל החלטה עתידית שכוללת חלוקת דיבידנדים לבעלי מניות החברה במיוחד לאור המבחנים שנקבעו בדין בכל הנוגע לאישור חלוקת דיבידנדים ובדגש על מבחן יכולת הפירעון ולאור כך שחלוקה אסורה מהווה הפרה של חובת הזהירות והאמונים שלכם בתור דירקטורים בחברה".

עוד הדגיש ברם במכתב ששלח אל הדירקטורים בשיכון ובינוי, כי "אין די בעמידה במבחן הרווח כדי לאפשר חלוקת דיבידנדים. מבחן יכולת הפירעון הינו תנאי שאין בלתו לחלוקה מותרת. מדובר במבחן שלא ניתן להתנות עליו, גם באישור בית משפט ואינו תחום בזמן. עליכם, בין היתר, לבחון האם אין בחלוקה עתידית, ככל שתהיה, כדי לפגוע ביכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה בכללותן, עת יגיע מועד פירעונן. במסגרת מבחן זה עליכם לבחון את מצבה הכספי של החברה, מקורותיה והתחייבויותיה התזרימיים, להבדיל מביצועיה 'החשבונאיים', וחשיבותו של מבחן זה מתחדדת לאור העובדה כי לא קיימת הקבלה בין ההכרה החשבונאית ברווחים לבין עיתוי מימושם וקבלת תזרימי המזומנים בגינם".