מילה - פוגעת בהנאה המינית?

מחקר חדש שטוען כי ברית מילה עלולה לפגוע בהנאה המינית מושך אליו אש מצידם של מדענים בתחום שטוענים כי הממצאים אינם אמינים.

המחקר, שפורסם בחודש פברואר British Journal of Urology International גילה כי גברים שנימולו דיווחו על פחות רגישות מינית בהשוואה לעמיתיהם שלא נימולו.

ולמרות זאת, מספר מומחים אומרים כי למחקר מספר בעיות ולכן לא ניתן להסיק ממנו מסקנות ברורות. לטענת אחד מהם, דאגלס דיאקמה, פרופ' לרפואת ילדים באוניברסיטת וושינגטון, שהיה חלק מכוח המשימה בנושא מילות ב-2012 של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, המחקר אינו מוכיח דבר שיכול להוביל למסקנה הנחרצת אליה הגיעו.

מחלוקת סוערת

השאלה אם הורים צריכים למול את ילדם היא נושא למחלוקת סוערת. מחקרים הראו כי מילה מורידה את שיעור העברת HIV באזורים עם שכיחות גבוהה של הווירוס, כמו אפריקה, ומורידה את שיעור הזיהומים בדרכי השתן ואת שכיחות סרטן הפין. כשההליך נעשה בתינוקות הוא פחות מסובך ממקרים בהם הוא נעשה בגברים בוגרים.

פעילים נגד המילה רואים בה הליך הנעשה ללא צורך רפואי, בתינוקות שאינם מסוגלים לתת את הסכמתם לכך. הם טוענים גם כי הניתוח עצמו מכאיב ופוגע לצמיתות את הרגישות המינית.

אזורים שונים באיבר המין

מחקר שנעשה בחודש ינואר וכלל כ-10,000 גברים גרמנים לא גילה כל הבדל בתפקוד הזיקפה שקשור למילה.

במסגרת המחקר, גייסו החוקרים 1,059 גברים שלא נימולו ו-310 גברים שנימולו מבלגיה דרך עלונים ופרסומת במיקומים שונים כמו תחנות רכבת. החוקרים ביקשו מהגברים לענות על כ-40 שאלות שדירגו את הרגישות, הכאב והתחושות הלא רגילות באזורים שונים באיבר המין על סולם ערכים של 5-1. לגברים נדרשו שעתיים כדי לסיים את הסקר.

מדגם בעייתי

אך המדגם האוכלוסייתי היה בעייתי משום שגברים בלגים בדרך כלל נימולים מסיבות רפואיות, כלומר שהמגיבים שנימולו סבלו מבעיות שאינן קשוות למילה. בנוסף, אנשים שמוכנים לשבת ולענות על שאלונים לאורך שעתיים אינם משקפים בדרך כלל את האוכלוסיה הכללית והעובדה שמספר הגברים שנימולו ולקחו חלק בסקר היה גבוה יותר מבאוכלוסיה הכלית מרמז על כך שהמחקר מוטה.

בנוסף, ההבדל ברגישות המינית זוהה רק בחלקים מסויימים של איבר המין והיה כה זעיר עד כי אין לו רלוונטיות רפואית.

עורכי המחקר, מאוניברסיטת רוקפלר שבניו-יורק, אמרו כי למחקר יש יכולת גדולה הרבה יותר לזהות את ההבדלים ברגישות המינית בהשוואה למחקרים אחרים שנעשו בעבר, בהם פשוט שאלו אנשים שאלות של כן או לא לגבי התפקוד המיני.