גם התעכבו וגם זיגזגו

זה שלעיתים המדינה מגישה כתב אישום שנים לאחר האירוע - כבר ראינו. זה שהמדינה משנה את דעתה תוך כדי ניהול המשפט - כבר שמענו. אבל גם שכתב האישום יוגש לאחר שנים רבות, וגם שהמדינה תשנה את דעתה פעמיים בנוגע לאישום - זה כבר באמת מוגזם.

סעיד אבו-חוסיין הועמד לדין בשנת 2008 על אירוע שהתרחש בשנת 2003. המדינה טענה, כי היה לו היתר להעסקת עובדים זרים בחקלאות במשק שברשותו, אך למרות זאת - העסיק כמה מהם באריזת תפוזים בחברת משק אפרתי. בשל כך הואשם אבו-חוסיין בניוד עובדים שלא כחוק.

ואולם, לאחר מכן שינתה המדינה את גירסתה וטענה, כי העובדים הועסקו באריזת תפוזים של אבו-חוסיין עצמו במשק אפרתי. אז מה האישום? - לא היה לו היתר להעסיק אותם בענף התפוזים. אך הסיפור לא נגמר כאן: בסיכומיה שוב הקדישה המדינה את מירב טיעוניה לסוגיית ניוד העובדים ושבה וטענה שהם עסקו באריזת תפוזים של אפרתי.

שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה, דלית גילה, אומרת על כך (25.2.13): "השינוי בעמדת המאשימה בדבר העבירה שיש לייחס לנאשם, די בו לטעמי כדי לזכותו מטעמים של הגנה מן הצדק, באשר לא מתקבל על דעתי, שהמאשימה לא תגבש עמדה סופית בדבר העבירה שהיא מייחסת לנאשם... מדובר בעבירות בהן יסוד עובדתי שונה, נפרד ואך הפוך... ואין זה ראוי שנאשם לא יידע מראש בפני מה הוא עתיד להתמודד, ולו בשלב המאוחר של פרשת ההגנה".

מעבר לכך אומרת גילה, כי מאחר שהיו לאבו-חוסיין היתר להעסקת עובדים זרים בחקלאות - היה מותר לו להעסיקם באריזת התוצרת שלו-עצמו בבית האריזה של אפרתי, שהרי אין זה סביר לצפות שלכל בעל פרדס יהיה בית אריזה משלו. המדינה יוצגה בידי עו"ד דוד סלטון, ואבו-חוסיין - בידי עו"ד שחר לוינזון ממשרד יוסף ישורון.