הוא היה יזם בלתי נלאה, מראשוני פורצי חומת העיר העתיקה בירושלים וממקימי שכונת נחלת שבעה בעיר, הוא היה מגואלי אדמת אומלבס היא פתח תקוה והונצח בבלדה המפורסמת של יורם טהרלב. לבד מכך, הוא היה בעל אחד מבתי הדפוס הראשונים בישראל, והוציא לאור עיתונים משפיעים. האיש הזה, ר' יואל משה סלומון (ימ"ס), נולד היום לפני 175 שנה.
אולם מה שפחות ידוע הוא שר' יואל משה סלומון, מן החלוצים המפורסמים, גם שלח את ידו בכתיבת פרוזה, שירה ופובליציסטיקה.
פרופ' טובה כהן מאוניברסיטת בר-אילן, החוקרת תיאורי ארץ ישראל בתקופת ההשכלה, מעניקה הצצה לסיפור אחד שכתב ימ"ס וראה אור בעיתונו "יהודה וירושלים" אותו ערך והוציא לאור בשנים 1878-1877. "מצאתי אצל יואל משה סלומון שני סוגי תיאורי נוף ארצישראלים: האחד ריאליסטי מאוד ומתאר את שממתה של הארץ. אולם בצידו הוא גם מאזכר (במודע או שלא במודע) תיאורים ספרותיים אידיאליים של ארץ ישראל שבימיו כבר היו ידועים לקוראי העברית המשכיליים - התיאורים האידאליים אוטופיים של ארץ ישראל ברומנים של אברהם מאפו משנות החמישים והשישים של המאה ה-19. יואל משה סלומון חי אפוא את ארץ ישראל בשני מישורים כל הזמן, המישור האוטופי האידיאלי והמישור המציאותי אותו הוא רואה לנגד עיניו.
"הסיפור הנקרא 'משא גיא חיזיון, סיפור חזיוני מתהלוכי ערי הקודש' (אולי אף בהשפעת שם ספרו של אברהם מאפו "חוזה החזיונות הוא למעשה סיפור לא גמור. לא ברור למה בעצם רצה ימ"ס לפתחו, אולי אף לרומן. הנה קטע מתוך הפרק ה"מלון ביפו":
לא אל בית מלון אורחים גדול ורחב הידיים אנהגך כיום קורא נחמד, אלא מלון אשר נבוא כיום, לא תמצא בו בתים נאים ועליות מרווחות כאשר יחזו עיני איש בעיירות הגדולות היושבות על חוף הים באירופה. כי הטרם תדע כי על אדמת הקודש עומדות רגלינו, ארץ אשר לבשה בגדי אבל כאלפיים שנה וכאלמנה המקוננת על בעל נעוריה עוד עיניה ייזלו מים . כי על כן נשמח כעת גם על השם בית מלון אורחים אשר נמצא היום בעיר הזו שלפנים לא מצא עובר אורח אף מקום ללין... ברחובות צרות ועקלקלות ימהרו נושאי החפצים לעלות ולירד על אבני הנגב חתחתים בדרך והאיש הזר בעל המלון ימהר אחריהם והאורחים מרוב תימהון וריגשת נפשם ינהגו בכבדות".
"תיאורים אלה נכתבו ב-1877, עשרות שנים לפני ש"י עגנון וברנר. מפגש ראשון ומעניין של סיפורת ברוח משכילי מזרח אירופה בני המאה ה-19 עם הנופים הריאליים של ארץ ישראל האמיתית, עליה הם רק חלמו", אמרה כהן.
בשנת 1912 נפטר בירושלים ונקבר בהר הזיתים. לימים, הפזמונאי יורם טהרלב כתב עליו את הבלדה המפורסמת שהושרה בידי אריק אינשטיין וחבורת לול.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה