וינשטיין: צעדים נגד "כתבי סירוב" חרדיים

הוצאת "כתב סירוב" בידי בית דין דתי, המכיל סנקציות חברתיות, גינויים ואיומים בחרם, בגין הגשת תביעה לערכאות המדינה או בגין מסירת עדות במשטרה וכדומה, עלולה להוות עבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט, הדחה בעדות, הדחה בחקירה והטרדת עד. במקרים החמורים יותר, היא אף עלולה להגיע לכדי עבירה של איומים או סחיטה באיומים. כך קובע (יום ג', 5.3.13) היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

פרסום ההנחיה בא בעקבות מספר מקרים בהם בתי דין פרטיים הוציאו "כתבי סירוב", אשר התיימרו למנוע או להגביל את יכולתם של אזרחים לפנות לערכאות ולרשויות המדינה. בכדי להבטיח את הגשמת יעדם, כללו כתבי סירוב אלו איומים בחרם או בנידוי, וכן סנקציות חמורות או איומים בנקיטת סנקציות, אשר לעיתים הופנו לא רק נגד מושא כתב הסירוב, אלא אף נגד בני משפחתו, ובהם ילדיו. לדברי משרד המשפטים, סנקציות אלו פגעו פגיעה קשה בזכויות יסוד בסיסיות, כגון הזכות לחינוך, הזכות לחופש דת ופולחן, זכות הגישה לערכאות וחופש העיסוק.

בניגוד לשימוש בגולה

לדברי וינשטיין, אין מקום לשימוש ב"כתבי סירוב" במדינת ישראל, בניגוד לשימוש שנעשה בהם בארצות הגולה כדי לשמר את המשפט האוטונומי היהודי. הנחייתו, מוסיף וינשטיין, נועדה
להנחות את גורמי אכיפת החוק כיצד להתמודד עם נושא מורכב ורגיש זה, תוך כיבוד המסורת, כאשר הדבר עולה בקנה אחד עם החוק.

בהנחיה נקבעו השיקולים שלפיהם יוחלט אם לפתוח חקירה פלילית או להעמיד לדין בגין מקרים שכאלה. בין היתר צריכים להישקל: חומרת הסנקציות הכלולות בכתב הסירוב, חשיבות זכויות היסוד הנפגעות כתוצאה ממנו ועוצמת הפגיעה בהן, כמות המקרים בהם הוצאו כתבי סירוב וכדומה. ככל שהסנקציות הכלולות חמורות יותר, וזכויות היסוד הנפגעות עקב כך משמעותיות יותר, תגדל הנטייה לפתוח בהליך פלילי. ההחלטה על כך תתקבל בידי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.

במקביל, הותוו השיקולים אשר בגינם תפחת הנטייה לפתוח בהליך פלילי. כך למשל, אם מושא כתב הסירוב נתן מלכתחילה את הסכמתו להתדיין בבית הדין הדתי, תפחת נטייה זו. עוד אומר וינשטיין, כי ככל שמדובר בסכסוך פנים-קהילתי, הקשור לאורחות חייה הייחודיים של הקהילה שבית הדין פועל בקרבה, כך יינתן משקל רב יותר לצורך בהכרה מסוימת באוטונומיה השיפוטית של הקהילה ויפחת העניין הציבורי בנקיטה בהליך פלילי. בכך רומז וינשטיין לבתי הדין החרדיים הפועלים בריכוזי אוכלוסיה זו.

גם עבירה משמעתית

עוד נקבע, כי הוצאת כתב סירוב עלולה להוות עילה להגשת קובלנה משמעתית, אם החותם על כתב הסירוב הוא דיין בבית דין רבני ממלכתי, או אם הוא דיין בבית דין פרטי, הממלא במקביל תפקיד ציבורי, כגון רב במשרה שלטונית או כל עובד ציבור אחר.

במישור המינהלי נקבע, כי במקרה בו תתנהל חקירה פלילית בעקבות הוצאת כתב סירוב נגד נושא משרה במוסד ציבורי נתמך או מבקש תמיכה, או במקרה שבו נושא המשרה הורשע בעבירה פלילית בעקבות הוצאת כתב סירוב, תיבחן האפשרות לעכב או לקזז את התמיכה הניתנת למוסד. כן נקבע, כי גוף ציבורי לא יעמיד נכס ציבורי העומד לרשותו לשימושו של בית דין פרטי המוציא כתבי סירוב, ולא יעשה שימוש במשאביו של הגוף הציבורי לקידום ענייניו של בית הדין, כגון על-ידי מתן חסות, פרסום, שירותי משרד ומזכירות.