כתב האישום היה חמור יותר מהדוח

המדינה שינתה בדיעבד את מהות הליקויים בתנאי מגוריהם של עובדים זרים בקיבוץ כנרת, וכך החמירה את כתב האישום ביחס לדוח של מפקחי רשות האוכלוסין וההגירה. בשל כך, זיכתה (21.2.13) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת, עידית איצקוביץ, את הקיבוץ בנימוק של הגנה מן הצדק.

איצקוביץ קבעה, כי תנאי מגוריהם של 15 עובדי חקלאות זרים שהועסקו בקיבוץ בשנת 2005, אכן לא עלו בקנה אחד עם הוראות החוק. ואולם, היא מצביעה על כך שהמדינה ייחסה בכתב האישום לקיבוץ "ליקויים חמורים" בתנאי המגורים, בעוד בדוח המפקחים רק שהוא מסתיים "עם ממצאים"; המפקחים נמנעו מסימון המילים "עם ממצאים חמורים".

על משמעותו של הבדל זה אומרת איצקוביץ: "הנוהל הנוהג בשנת 2005, שנת עריכת הביקורת, קבע כי בגין ליקויים שאינם חמורים ואשר תוקנו בביקורת נוספת שנערכה בסמוך לאחר הביקורת בה נמצאו הליקויים, לא יוטל קנס מינהלי. הליקויים תוקנו, וכך נרשם בביקורת השנייה".

איצקוביץ מוסיפה: "הסימון בדוח הביקורת הינו בעל משמעות כלפי הנאשמים, וזאת על-מנת שיוכלו לדעת מהי תוצאת ההפרה ואפשרות תיקון הליקויים - בהתאם למדיניות המאשימה כפי שהייתה נהוגה אז. שינוי מהות הליקויים והפיכתם מליקויים 'רגילים' לליקויים 'חמורים', פוגע באינטרס ההסתמכות של הנאשמים על הנוהל הרלוונטי לזמן הביקורת. אילו ידעו הנאשמים כי מדיניות המאשימה באשר למהות הליקויים השתנתה יכול והיו פועלים ומתנהלים בדרך שונה. התנהגות המאשימה והשינוי במהות הליקויים יורד לשורשו של עניין עד כדי להוות התנהגות בחוסר תום לב".

עוד מותחת איצקוביץ ביקורת על כך שכתב האישום הוגש רק כעבור חמש שנים ובסמוך למועד ההתיישנות: "הילוכו של אדם בתחושת חוסר ודאות כאשר מעל ראשו מרחפת עננת כתב אישום, אינו עניין של מה בכך. על המאשימה לעשות כל שלאל ידה על-מנת למנוע מצב זה, במיוחד כשמדובר בכתב אישום שאינו מורכב למדי או מצריך פעולות כאלה ואחרות אשר יש בהן כדי לעכב את הגשתו". את המדינה ייצג עו"ד אייל נון, ואת קיבוץ כנרת - עו"ד מאיר אלוני.