העליון מרחיב האחריות להעסקת עובדים זרים

"התקשרות עם קבלן משנה שאין לו היתר עבודה הינה מעצם טיבה התקשרות בלתי חוקית, משום שאין לאותו קבלן משנה יכולת לקבל היתר להעסיק עובדים זרים ואין לו כל יכולת להיכנס לישראל ולפקח על עובדיו". כך קובע (יום א', 24.2.13) בית המשפט העליון.

השופטים עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין אומרים, כי מעסיק המתקשר בעסקה שכזו, אינו מסיר מעל עצמו את האחריות הפלילית הכרוכה בהעסקת בלתי חוקית של עובדים זרים. הם מסכימים עם שופט בית הדין הארצי לעבודה (בדימוס), שאמר: "כל תוצאה אחרת תביא לאבסורד ולסיכול מוחלט של התכליות החשובות העומדות בבסיס הוראת החוק" בנוגע להעסקתם של עובדים זרים.

רובינשטיין וארבל מסכמים: "כאשר העובדים הזרים מועסקים בפועל באתרי הבנייה המנוהלים על-ידי הבעלים המחזיקים, האחריות להעסקתם היא על בעלי המקום המעסיקים. במקרה בו קבלן המשנה כלל אינו רשאי להעסיק עובדים בישראל, מדובר בהתקשרות הנגועה מעצם טבעה באי חוקיות; כוונת המחוקק הייתה להיאבק בתופעה של העסקת עובדים זרים, ואנו מחויבים ליתן להוראות החוק פרשנות ההולמת את מטרותיו, ולהרשיע בפלילים את מי שמתקשר עם קבלן משנה תושב שטחים שאינו רשאי להעסיק עובדים בישראל והוא גם מנוע כניסה לשטחיה".

השופט צבי זילברטל סבר, בדעת מיעוט, כי הקביעה בדבר חוסר החוקיות צריכה להיעשות בכל מקרה לגופו, והסתייג מעמדתם הגורפת של רובינשטיין וארבל. לדעתו, "כאשר ניתן לקבוע שהעובד הזר הועסק על-ידי קבלן משנה, כאשר ההתקשרות שבין היזם (או הקבלן הראשי) לבין קבלן המשנה הייתה אמיתית ולא פיקטיבית או למראית עין, וכאשר העובד הזר הועסק (באופן אמיתי) על-ידי קבלן המשנה, איני סבור שניתן לקבוע כי היזם (או הקבלן הראשי) הוא מי ש'העביד' את העובד הזר".

הדברים נאמרו בקביעה עקרונית של בית המשפט העליון, בשולי ערעור של המדינה בנוגע לזיכויה של חברת זלמן בראשי ואחיו מהעסקת עובדים זרים בלא היתר. המדינה הסכימה שלא לדון במקרה הספציפי, לנוכח חלוף הזמן, וביהמ"ש העליון דן רק בהיבט העקרוני.