אגמון-גונן הפכה עצמה למתכננת-על

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, הפכה את עצמה למתכננת-על וקיבלה החלטות מקצועיות במקומם של גופי התכנון, וזאת בניגוד לפסיקתו של בית המשפט העליון. כך קובעת (יום ג', 19.2.13) המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מרים נאור.

אגמון-גונן קיבלה את עתירתם של בעלי שתי קרקעות ובתים ברמות השבים, והורתה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה דרום השרון לתת להם היתר לפיצול חלקותיהם בהתאם לתשריטי החלוקה שהגישו לה. נאור קובעת, כי בכך חרגה אגמון-גונן ממתחם ההתערבות המקובל של בתי המשפט בעבודת גופי התכנון.

נאור אומרת: "התפקיד והסמכות לעסוק בתכנון מסורים לרשויות התכנון, אשר בידיהן הכלים והידע המקצועי. בית משפט זה חזר ופסק כי בית המשפט לא נועד לשמש כמוסד תכנון או כמוסד תכנון-על, העומד מעל רשויות התכנון המוסמכות... התערבותו של בית המשפט בפעילותם של מוסדות התכנון מוגבלת למקרים בהם התקיימו עילות מובהקות כדוגמת חריגה מסמכות, חוסר תום לב או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות".

סנקציה חמורה מדי

בנוגע למקרה הספציפי, קובעת נאור: "בנסיבות העניין שלפנינו לא היה לדעתי מקום לקבל החלטה תכנונית במקום ועדות התכנון. ככלל, גם כאשר בית המשפט מוצא להתערב בשיקול דעתן של ועדות התכנון, הרי שתוצאת ההתערבות המתבקשת היא להחזיר את הדיון בנושא לרשות הרלוונטית, על-מנת שתחליט בסוגיה הנידונה מחדש. גישה זו יסודה בעיקרון הנזכר לעיל, לפיו החלטות תכנוניות-מקצועיות מסורות לרשויות התכנון, ועל בית המשפט להימנע מלהחליט בנושאים אלו.

"...במתן היתר כזה הפך עצמו בית המשפט למוסד תכנון, וקיבל החלטה תכנונית-מקצועית במקום ועדות התכנון. אני סבורה ש"סנקציה" זו, בה נקט בית המשפט קמא נגד רשויות התכנון בשל כך ששנים דובר על הכנת תוכנית חדשה ליישוב אך לא ננקטו צעדים מעשיים בעניין - הייתה סנקציה חמורה מדי".

נאור מציינת, כי באף אחד מפסקי הדין עליהם הסתמכה אגמון-גונן, לא קיבל בית המשפט החלטות במקום גורמי התכנון, אלא הורה להם לשקול מחדש בעניין ולקבל החלטה. והיא מוסיפה: "בענייננו בית המשפט קמא הפך עצמו למוסד תכנון בלי ששקל כלל האם מבחינה תכנונית ראוי לאשר את החלוקה המוצעת אם לאו, ובלי להתמודד לגוף העניין עם השיקולים התכנוניים שהעלו ועדות התכנון בכתבי הטענות, כדוגמת העדר דרכי גישה בתוכנית לחלקות נוספות, עומס התחבורה, העמסת יחידות דיור רבות מדי על התשתיות הקיימות, ועוד".

בית המשפט העליון החזיר את הדיון לוועדה המקומית, והנחה אותה לדון גם בנושאים נוספים שנותרו פתוחים ואשר צוינו בהחלטתו. השופטים דפנה ברק-ארז ואורי שהם הצטרפו לפסק דינה של נאור. את הוועדה המקומית ייצגו עוה"ד רון צין ורויטל אלפבוים, את בעלי הקרקעות ייצג עו"ד ירון אלישע, ואת ועדת הערר במחוז המרכז - עו"ד תדמור עציון.