להגביל משך חקירות ואת זמן העדויות

בהרצאתו בלשכת עורכי הדין העלה השופט עודד מודריק שורה של הצעות להתייעלות בהליך הפלילי:

* לקבוע נקודת סיום לכל חקירה משטרתית, בניגוד למצב שאירע למשל בפרשת ליברמן. לדבריו, המשטרה ממשיכה לעיתים את החקירה גם בעיצומו של ההליך המשפטי. "יש לנאשם זכות שבשלב מסוים החקירה תסתיים ויחליטו אם להעמיד אותו לדין. אי-אפשר להגיש כתב אישום ואז לעבות אותו. הזמן הוא משאב מאוד חשוב".

* קביעה מראש של פרק הזמן בו תישמע כל עדות, "ואז לא ישאלו שאלות סרק, ישאלו שאלות לעניין". השופט יקבע מראש כמה זמן יעיד כל עד, כפי שנעשה בבתי משפט לערעורים בארה"ב. עד שלא יגיע במועד שנקבע לו - לא יישמע. אומנם נשמעות טענות שהדבר עלול לפגוע בצדק, אך רק אצל בורא העולם יש צדק מוחלט - העיר מודריק.

* "צריך להפסיק עם הקרקס הזה של החקירות הראשיות", אלא להסתפק בעדות או בתצהיר שנמסרו במשטרה, ולעבור מיידית לחקירה הנגדית. אם העד יתכחש לדברים שמסר במשטרה - יובאו ראיות על נסיבות מסירתם, ובית המשפט יחליט באיזו גירסה הוא נותן אמון. בכך מציע מודריק להשוות את ההליך הפלילי למקובל בסדר הדין האזרחי.

מודריק מתח ביקורת קשה על התופעה בה סניגורים מאחרים לדיונים, דבר המאלץ את השופטים להמתין להם. "הסניגור לוקח שלושה תיקים על אותו יום, ואני מקווה שלא על אותה שעה. הוא קובע אצלי בשעה תשע, אבל העצור לא מובא עד עשר, ואז הוא ירוץ לדיון הבא, ושם יתברר לו שהעצור לא הגיע או שכבר הורידו אותו", הוסיף.

מודריק נשאל על איחוריהם של שופטים, והשיב שאין לכך כל הצדקה. בנוגע לריבוי קביעת הקראות כתבי אישום לאותה שעה, ציין שהבעיה אינה קיימת בבית המשפט המחוזי, אך נראה לו שבבית משפט השלום בתל אביב ייעשה שינוי לנוכח שיחות שהתקיימו עם נשיאתו, זיוה הדסי-הרמן.

לדבריו, קשה להטיל הוצאות על עורכי דין שמאחרים, כי "עורכי הדין הם גילדה, אתם סביבת העבודה שלי, למה אני צריך לריב איתכם ולהעניש אתכם? בואו נסכים על סט של כללי התנהגות. הרבה פעמים אני מזהיר ומאיים שאשלח תלונה ללשכת עורכי הדין, ואז עורך הדין נכנס אלי ללשכה ומבקש סליחה, ואני לא רוצה לפגוע לו בפרנסה, ואני מוותר - עד שהוא חוזר לסורו וזה קורה שוב".