אלשיך לא לבד

בין התלונות נגד שופטים שנמצאו מוצדקות בשנת 2012:

* הנציב אליעזר גולדברג מציין את שלוש התלונות נגד השופטת ורדה אלשיך בנוגע ל"שיפוץ" הפרוטוקול שערכה, אם כי אינו מזכיר את שמה.

* שופטת אמרה לעורך דין "אוף, אתה מרגיז". לדברי גולדברג, גם אם אותו עורך דין היה לדעתה טרחן וקטנוני, היה עליה לשלוט ברוחה ולא לתת ביטוי לדעתה במהלך הדיון.

* שופט הביע דעה במהלך דיון על שיקול הדעת המקצועי של גורם בכיר בתביעה והתבטא נגד הנשיאה דורית ביניש. בעת בירור התלונה טען השופט, כי מדובר בקונספירציה של גורמי תביעה המבקשים למנוע ממנו לדון בתיקים מסוימים. גולדברג דחה טענה זו וקבע שהתבטאויותיו היו בלתי ראויות.

* בדיון בתיק תעבורה אמר השופט, כי לעדותו של איש חוק הוא נותן 51%, ואילו לעדותו של הנאשם - רק 49%. לדברי גולדברג, אמירה כזו משדרת מסר כאילו דעתו של השופט נעולה על הרשעה.

* שופטת הפעילה לחץ בלתי סביר על עורכי דין שייצגו תובעת כדי שיגיעו להסדר, ואיימה שאם לא יסכימו להצעתה - יוטלו על מרשתם הוצאות כבדות.

* גולדברג קבע שעיכוב של 11 חודשים במתן החלטה בבקשתה של נאשמת שזוכתה לפסיקת הוצאות הגנתה, הוא בלתי סביר.

* בית המשפט למשפחה נזקק לשבעה חודשים כדי לאפשר לאישה לחתום לבדה על מסמכים הנוגעים לבתה, הסובלת ממוגבלות. גולדברג קובע שמדובר בעיכוב בלתי סביר.

* שופט שלום נתן פסק דין שש שנים לאחר שהתיק הועבר לטיפולו. גולדברג מגדיר זאת כהתמשכות ה"חורגת באופן קיצוני מכל עיכוב סביר".

* שופטת בתביעות קטנות התעלמה מהערות שהושמעו בנוגע למוצאם של תובע ובתו. גולדברג אומר, שעל בית המשפט להגיב על הערות כאלו ואף לציין זאת בפרוטוקול.

* שופטת הציעה לצדדים להסמיך אותה לפסוק על דרך הפשרה, והזהירה שאם לא יסכימו - היא עלולה שלא להספיק לתת פסק דין בטרם יחלפו שלושה חודשים מפרישתה והמשפט יחל מאפס. גולדברג אומר, כי שופט צריך לעשות הכל כדי להשלים את פסקי הדין באותם שלושה חודשים, ודבריה של השופטת אינם תחליף למילוי חובה זו.

* שופט בית משפט שלום התייחס בצורה בלתי מחמיאה לעורך דין שביקש בשם מרשתו צו הגנה, למרות שהעביר את הדיון לבית המשפט למשפחה. כל החלטותיו ניתנו ללא דיון ובלא שהאישה ובא-כוחה יוכלו להגיב. "התנהגות זו חורגת בצורה קיצונית מהתנהגות ראויה של שופט", כותב גולדברג.

* שופט מחק על הסף לבקשת המדינה את בקשתו של אסיר לצאת לחופשה, בלא לשמוע כלל את האסיר. גולדברג אומר, כי החובה לשמוע את העותר היא חלק מכללי הצדק הטבעי והיעילות אינה חזות הכל.

* שופט חייב עורך דין בהוצאות של 15,000 שקל בשל איחור, סירב לשמוע אותו ואמר לו: "בשבילי אתה לא קיים". לדברי גולדברג, היה חייב השופט לשמוע את עורך הדין לפני החלטתו ולתת לו אפשרות להסביר את איחורו.

* בית דין רבני קבע לאחר עיכוב של שבע שנים את הסכום שישלם אדם לגרושתו. "מדובר במחדל ובפגיעה אנושה בתדמיתו של בית הדין", קובע גולדברג, הקורא לשר המשפטים ולמנהל בתי הדין הרבניים לפעול בדחיפות למניעת הישנותם של מקרים כאלו.

* אב בית דין רבני קבע ממצאים חמורים על אדם שביקש לפסול את ההרכב, וזאת בלא לתת לו את האפשרות להגיב; הוא הוציא מן האולם את בא-כוחה של האישה, בלא כל תיעוד בפרוטוקול; יזם פגישה עם אביה של האישה בלא נוכחות הצדדים; ולא התערב כאשר הועלתה הצעה לפיה אחותה של האישה תחזור בה מתלונתה במשטרה נגד הבעל.