10% מהתלונות על שופטים ב-2012 - מוצדקות

10% מהתלונות על שופטים נמצאו מוצדקות בשנת 2012 - בדומה לשיעורן בשנת 2011. כך מוסר (יום ג', 19.2.13) נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, בדוח השנתי של הנציבות.

חלוקת התלונות המוצדקות בין הערכאות: 48 על בתי משפט שלום, 16 על בתי משפט למשפחה, 13 על בתי דין רבניים, 12 על בתי משפט מחוזיים, 9 על בתי דין לעבודה ו-3 על בית המשפט העליון. שתיים מהתלונות על העליון נגעו לזמן הממושך שנדרש למתן פסקי דין: שמונה שנים בבקשת רשות ערעור (במקרה זה העיר גולדברג, כי יש "לחסום לחלוטין אפשרות להישנות מקרה דומה") ומתן פסק דין רק 31 חודשים לאחר שאחד הצדדים דחה הצעת פשרה שהעלו השופטים.

בתלונות המוצדקות על העליון כלולה תלונתו של דוד ניר, בעלי חברת מקור הנפקות, על כך שהשופט יורם דנציגר דן בתביעתו נגד מינהל מקרקעי ישראל - בעת שהיה תלוי ועומד סכסוך שלו עצמו נגד המינהל. הסכסוך של דנציגר נגע לשותפותו, בתקופה בה היה עורך דין פרטי, עם ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני, ועם עו"ד דורי קלגסבלד בנוגע לזכויות בקרקע של המינהל.

בבחינת שיעור התלונות המוצדקות ביחס למספר השופטים, "מוביל" בית הדין הרבני הגדול, ואחריו בתי המשפט למשפחה, בית המשפט העליון, בתי הדין האיזוריים לעבודה, בית הדין הארצי לעבודה, בתי משפט השלום ובתי הדין הרבניים האיזוריים. 36% מכלל התלונות המוצדקות היו על התמשכות הליכים; 25% - על התנהגות בלתי ראויה של שופטים; 21% - על ליקויים בניהול משפט; 16% - על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי; ו-2% - על התנהגות מחוץ לכס המשפט.

שבעה שופטים (שניים מבתי המשפט למשפחה וחמישה מבתי משפט השלום) ודיין רבני אחד ספגו שתי תלונות מוצדקות כל אחד. לשני שופטים (בבית משפט למשפחה ובבית משפט מחוזי) נרשמו שלוש תלונות מוצדקות לכל אחד, וארבע תלונות נגד שופט בבית משפט למשפחה נמצאו מוצדקות.

גולדברג מוצא לנכון להתייחס בצורה ספציפית לתלונות נגד בתי המשפט למשפחה, אשר לדבריו מציפות קשיים הייחודיים לבתי משפט אלו: האופי המיוחד של הדיונים, היחסים המתוחים בין הצדדים, המורכבות הרגשית וקיום הדיונים בדלתיים סגורות. הוא מציין, כי בתי המשפט למשפחה מבקשים להגיע לפתרונות מוסכמים, דבר הגורם "לא אחת להתמשכות בלתי סבירה של ההליכים".

הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה: "על-פי הדוח 10% בלבד מן התלונות נמצאו מוצדקות. 36% מכלל התלונות הללו נוגעות להתמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין. נתון זה יכול להעיד על העומס הרב המוטל על המערכת ושופטיה. כמו-כן, יצוין כי במהלך תקופה ארוכה המערכת פעלה בחסר ניכר בשופטים ורק לאחרונה אוישו כל תקני השיפוט במערכת. המערכת פועלת במישורים שונים בכדי לנסות ולשפר את השירות הניתן לציבור".