היו"ר והמנכ"ל לא ידעו על הוצאת הוויטמין - לל כפול

קולה של השופטת ליה לב-און נשבר (יום ד', 13.2.13) כאשר קראה את שמותיהם של התינוקות שנפטרו ואלו שחלו, אך ציינה שהכרעת הדין חייבת להתבסס על כלים משפטיים בלבד ולהתבסס על ראיות שאין בהן ספק.

בלק: ידע על החוסר בוויטמין

לגבי טכנולוג המזון פרדריק בלק קבעה לב-און, כי הוא ידע היטב מהי חשיבותו של הוויטמין והשתתף בפיתוח הפורמולה החדשה. הוא לא הגדיר את הפורמולה כמוצר חדש ולא ביקש אישור ייבוא כמתבקש לגבי מוצר חדש, וידע שהיא מוכנסת ארצה על סמך אישור לפורמולה הישנה. בלק ידע שבפורמולה אין ויטמין, ידע שהפורמולה נבדקת בידי הומנה וידע שהיא נמצאת תחת בקרת איכות מתמדת.

בלק יכול היה לצפות שאין בידי הומנה נתונים מלאים לגבי קיומו של הוויטמין בפורמולה. הוא ידע על כך לצד גורמים בהומנה - אך יתר אנשי רמדיה ואנשי משרד הבריאות בישראל לא ידעו על כך. בלק צריך היה לצפות שאין ויטמין בפורמולה, וברשלנותו לא ביקש לבצע בדיקות ולקבל נתונים. מחדליו של בלק הצטרפו לאלו של הומנה, שכן הוא לא עשה דבר הן בזמן הייצור והן בזמן השיווק. גירסתו של בלק הייתה שקרית, קבעה לב-און, והוא היה צריך לצפות שמעשיו יובילו לפגיעה בתינוקות ואף למוות. לפיכך הורשע בלק בגרימת מוות ברשלנות, במעשים העלולים לגרום מחלה, בהטעיית צרכנים ובקבלת דבר במירמה.

לנדסברגר: לא פעל ברשלנות

לגבי המנכ"ל גדעון לנדסברגר אומרת לב-און, כי יש לבדוק את אחריותו ביחס לידיעתו. הוא לא ניהל את רמדיה כחברה רשלנית, אלא פעל בהתאם לחוות הדעת המקצועיות שקיבל. הוא הסתמך בצורה מושכלת על הומנה, מתוך הכרת המקצועיות בה פעלה. עמדת המדינה, לפיה רמדיה הייתה צריכה לבצע בעצמה בדיקות לכל משלוח, היא בלתי סבירה - קובעת לב-און. לנדסברגר לא ידע ולא צריך היה לדעת שהומנה לא הכניסה את הוויטמין, היא ממשיכה. לאור כל זאת קבעה, כי לנדסברגר לא פעל ברשלנות והוא מזוכה מכך.

עוד זוכה לנדסברגר מאשמת מירמה לאחר שנקבע, כי לא פעל בכוונת מירמה כדי לקבל את אישור הייבוא לפורמולה החדשה בתור שכזאת. לנדסברגר הורשע בעבירה על חוק התקנים, לאחר שלב-און קבעה שלא עשה את כל הנדרש כדי שהפורמולה תעמוד בדרישות התקן. הוא זוכה מעבירה של הטעיית צרכנים, משום שלא ידע ולא יכול היה לדעת שהאמור על האריזה אינו משקף את תכולת הפורמולה. כמו כן זוכה לנדסברגר מאשמת שיבוש הליכים, בכל שהעניק תוספת כספית לבלק, שכן לא הוכח שהמטרה הייתה לשבש את חקירת הפרשה.

מילר: לא עסק בתחום המקצועי

לגבי היו"ר משה מילר קבעה לב-און, כי הוא לא עסק בנושאים המקצועיים של רמדיה. הוא מינה את לנדסברגר ובלק לתפקידים המקצועיים ולכן אינו נושא באחריות לפעילות היום-יומית. לא הוכח שהוא הנחיל לרמדיה מדיניות של רשלנות, הוא לא הסתמך בצורה עיוורת על הומנה אלא בחר בה בצורה קפדנית. מילר לא היה צריך לדרוש שהומנה תציג בפניו אנליזות לגבי כל משלוח; זו הייתה אחריותו של בלק.

עוד אומרת לב-און, כי מילר היה רשאי לסמוך על המקצועיות שהייתה מנת חלקה של הומנה שנים רבות. לא קיים קשר סיבתי בין מעמדו, תפקידו ומעשיו של מילר לבין התוצאות הטרגיות של הפרשה. הוא לא היה צריך לצפות את מעשיה של הומנה ואת תוצאותיהם. לאור זאת, אומרת לב-און, יש לזכות אותו מכל אחריות לכל העבירות שיוחסו לו. מילר גם לא נשא במשרה המקימה עליו אחריות לפי חוק התקנים ולפי חוק הגנת הצרכן. הוא זוכה משיבוש הליכים לאחר שנקבע, כי מעשיו לשימור עובדי רמדיה היו כמקובל במגזר העסקי ולא נועדו לשבש את החקירה.