"איש מוסד נכלא בבידוד והתאבד"

בית המשפט המחוזי בלוד נענה הבוקר (ד', 13.2.13) לבקשת הצנזורה והסיר את צו איסור הפרסום מעל תחקיר שפורסם אתמול ברשת הטלוויזיה האוסטרלית ABC ואשר על פיו נכלא בישראל יהודי שעלה מאוסטרליה ואשר עבד בקהיליית המודיעין הישראלית ומת בתלייה בתאו השמור מבלי שאיש ידע על כליאתו.

מהחלטת בית המשפט עולה כי עד כה הוצאו ארבעה צווי איסור פרסום בפרשה - החל מחודש מרס 2010. על-פי ההחלטה, הותר ציטוט מקורות זרים ונאסר פרסום כל פרט מזהה של אשתו של האסיר x ושל שתי בנותיו, לרבות מקום מגוריהן.

בתחקיר, שנערך על-ידי העיתונאי טרבור בורמן נטען כי בן זיגייר, אזרח אוסטרלי בשנות ה-30 לחייו, שהה בבידוד מוחלט, מת בשלהי 2010 בתאו השמור בכלא איילון שברמלה, ולפי המסמכים הרשמיים התאבד.

התחקיר, שפרסומו גרר אחריו כינוס בהול של ועדת העורכים על-ידי לשכת ראש הממשלה, טוען כי בשנים שקדמו למעצרו עבד זיגייר במוסד.

לא נמסר בתחקיר מה הייתה סיבת מעצרו, חוץ מן ההערכה שעשה דבר מה חמור ביותר שקשור למידע רגיש שחשיפתו עלולה לסכן את ביטחונה ואולי את קיומה של מדינת ישראל.

על-פי הפרסום, בשנים שקדמו למעצרו עבד האיש במוסד. ככל הנראה במסגרת עבודתו זו שינה את שמו לשם המשפחה האנגלו-סקסי 'אלן' והוציא דרכון אוסטרלי שבחסותו היה יכול לבקר בבטחה במדינות העוינות את ישראל.

עוד נטען כי הוא הוחזק בבידוד מוחלט בתא בכלא איילון שבו היה כלוא יגאל עמיר. עוד דווח כי זהותו נשמרה בסוד אפילו מן השומרים שהיו מופקדים על התא. בדצמבר 2010 נמצאה גופתו תלויה בתא, המרושת במצלמות אבטחה. כשבוע לאחר מכן הוטסה הגופה למלבורן, אוסטרליה, ושם הוא נקבר בבית עלמין יהודי.

עורך התחקיר ציין כי בניגוד לנוהל הקיים שלפיו כשאזרח מדינה זרה נעצר יש להודיע לנציגות הדיפלומטית של המדינה שבאזרחותה הוא מחזיק - איש לא הודיע לאוסטרלים על מעצרו של בן זיגייר. הדברים נשענו על דבריו של שר החוץ האוסטרלי בוב קאר. אולם הבוקר טען דוברו של קאר כי השגרירות האוסטרלית בתל אביב ידעה על מעצרו של זיגייר. העיתון האוסטרלי 'סידני מורנינג הראלד' דיווח עוד כי משרד החוץ בקנברה הורה על בדיקת פרשת ההתאבדות של זיגייר.

למסתורין מוסיפות תהיות קשות כיצד הצליח לתלות את עצמו בתא המצולם ביותר בישראל. למרות הנסיבות החריגות ביותר של מותו, איש מבני משפחתו לא הסכים לשוחח עם התקשורת האוסטרלית בנושא.

פרסום התחקיר ברשת ABC האוסטרלית גרר אחריו תגובה היסטרית של לשכת ראש הממשלה. בזמן שהקישורים לתחקיר התפשטו ברשתות החברתיות כאש בשדה קוצים כינסה לשכת ראש הממשלה את ועדת העורכים על-מנת לבקש מראשי כלי התקשורת הגדולים בישראל שלא לסקר את הפרשה.

דודו של בן זיגייר, ווילי זיגייר, ציין בראיון לתחנת הרדיו של רשת ABC האוסטרלית כי אין לו כל מושג מה נכון ומה לא נכון בפרסומים. "כל מה שאני יודע הוא שמדובר בטרגדיה משפחתית. כל התאבדות היא טרגדיה. זה כל מה שיש לי לומר". עוד ציינו בני המשפחה כי הם המומים מן העיסוק התקשורתי הבינלאומי בפרשה.

חברי הכנסת סדקו את ההשתקה

צילום: טיבי. סדק את איסור הפרסום [פלאש 90]

אחר-הצהריים השתמשו חברי הכנסת אחמד טיבי, זהבה גלאון ודב חנין בחסינות שלהם והתקילו את שר המשפטים, יעקב נאמן, בשאלות בנושא במליאת הכנסת. נאמן לא אישר ולא הכחיש את הדברים אלא ציין שאם הדברים נכונים, הרי שדרושה בדיקה. עורכי העיתונים, שכפופים לחוקי הצנזורה ולצווי איסור הפרסום, השתמשו בדבריהם של השלושה על-מנת לעקוף במעט את הצווים.

מעניין שדווקא הצנזורה היא זו שביקשה להתיר את הפרסום בפני בית המשפט המחוזי בלוד. זאת בהתאם לתפישה של ראשי הצנזורה שלא ניתן לעצור את המידע ש'רץ' ברשת האינטרנט ושכל ניסיון שכזה, אפילו כזה שנועד להרוויח עוד זמן מועט, נדון לכישלון. את התובנה הפשוטה הזאת טרם הבינו בלשכת ראש הממשלה.

ח"כ רגב: להעמיד לדין את טיבי, חנין וגלאון

צילום: רגב. צנזורה אנכרוניסטית. כפיים. [פלאש 90]

מי שלא מבינה את כל זה היא ח"כ מירי רגב, הצנזורית הראשית לשעבר, שטענה הבוקר כי יש להעמיד לדין את שלושת חברי הכנסת שהפרו את צו איסור הפרסום. לדבריה, יש למתוח גבול בכל הקשור לבטחון המדינה. לשם כך, פנתה אל היועץ המשפטי לממשלה על-מנת שיברר מי הדליף את הפרשה לעיתונות.

"אין כאן עניין של סתימת פיות אלא ניסיון לשמור על בטחון המדינה בעידן תקשורתי-טכנולוגי מתקדם וכאשר חברי כנסת מדברים בכנסת, זה נותן לגיטימציה לתקשורת לדון בנושאים שעומדים בצו איסור פרסום", כתבה בדף הפייסבוק שלה.

דברים אלה משקפים חוסר הבנה מוחלט של מירי רגב לחסינות חברי הכנסת ולאופי המדיה החדשה. בעוד כלי התקשורת הישראלים מחויבים צנזוריאלית, אפילו במחויבות נפשית-אישית של רוב מוחלט של העיתונאים, כלי התקשורת בחו"ל אינם מחויבים לדבר מכל זה. כאשר כלי תקשורת בינלאומי מפרסם מידע שנגיש כיום בפני כל ישראלי, יהיה זה הבל לנסות ולצמצם את הפרסום משום שהמידע כבר חשוף לכל.