יחידות דיור יאושרו במסווה של מוסד חינוכי

משרד הביטחון העניק לאחרונה אישורים סופיים להקמת 90 יחידות דיור בבית אל, במסגרת ההסכם בין המתנחלים לממשלה בפרשת פינוי ארבעת בתי שכונת האולפנה. מדובר בבניית בין 30 ל-40 יחידות דיור ולהכשרת עשרות יחידות דיור שנבנו כבר לפני שנים במגרשים צמודים.

מדובר בתוכנית שהוגשה לאישור על-ידי עמותת 'סוכת עובדיה', שהיא אחד מן הגופים של הישיבה הגבוהה בבית אל, שעברה לאחרונה את כל ההליכים הנדרשים לתכנון ולהקצאת קרקע. על התוכנית הוגש ערר בוועדה העליונה של המינהל, אך רובו נדחה, ככל הנראה מתוך רצון לממש באופן מיידי את התחייבות משרד ראש הממשלה לישיבה הגבוהה כפי שניתן לפני הפינוי מרצון של שכונת האולפנה. על-פי ההערכה, כבר בשבועות הקרובים יינתנו היתרים להתחלת עבודות בשטח.

ל-News1 נודע כי בין המבנים שאמורים להיבנות יש גם בתי מגורים שיוגדרו כמוסדות חינוך ואשר יועברו לחזקת הישיבה הגבוהה. זאת כפיצוי לישיבה הגבוהה, שבאמצעות בכיריה בנתה ביודעין את בתי האולפנה על שטח שלא בבעלותה ואשר עשתה זאת תוך הונאה של בנקים ושל רוכשי הדירות.

על-פי התכנון, אמורים אותם מבנים שייבנו במרכז בית אל לשמש כמבני מגורים למשפחות העובדים של הישיבה.

הצורך להגדרת המבנים ככאלה נובע מן הרישום בתב"ע שקובע כי מדובר בשטח של ישיבה. אנשי הישיבה הגבוהה טוענים כי מדובר בהוכחה שהשטח הזה מוקצה עבורם. לעומתם, אומרים מתנגדיהם כי רישום 'ישיבה' בתב"ע אינו מביע בעלות אלא ייעוד קרקע וכי מדובר בקרקע ציבורית שתעבור כעת לידיים פרטיות. אותן ידיים שגרמו לכל משבר שכונת האולפנה שעלה למדינה מיליונים רבים בכך שבנו בניגוד לחוק.

את התב"ע שבה נרשם שמדובר בקרקע של 'ישיבה' הכין האדריכל של הישיבה בבית אל. ל-News1 נודע כי אנשי ישיבת בית אל טוענים כי רכשו את הקרקע המדוברת כדין וכי יש להם מסמכים המעידים על כך. גם ביחס לשכונת האולפנה טענו טענה דומה אך זו התגלתה לבסוף כעורבא פרח.

כעבור כמה שבועות הוגשה לאישורים תוכנית של המועצה המקומית בבית אל ל-300 יחידות דיור נוספות על קרקע במחנה הצבאי, ותוכנית נוספת למוסדות חינוך שונים במרכז הישוב ליד אזור המועצה המקומית והקראוונים שבסביבותיה. התוכניות הללו הוכנו על-ידי משרד אדריכלים חיצוני ואושרו ללא כל ערעור על-ידי מליאת המועצה.

"בחודש האחרון המליצה הוועדה לתכנון ולבניה במועצה לוועדה העליונה להפקיד את התב"ע לשכונה החדשה בת 300 יחידות הדיור וכן את התב"ע למוסדות ציבור וחינוך במרכז היישוב", נכתב על-ידי הישיבה הגבוהה בבית אל, שבבעלותה היו המבנים שנבנו שלא כחוק על גבעת האולפנה. אולם ביחד ליחידות דיור הללו טרם הושג אישור סופי.

מענק של 3,000 שקל והסכם פשרה

בתוך כך העניקה הישיבה הגבוהה בבית אל מענק של 3,000 שקלים למספר משפחות שרכשו דירות בשכונת האולפנה ואולצו לפנות אותן. על ההמחאות חתומים ראש הישיבה הגבוהה בבית אל, הרב זלמן ברוך מלמד. ומורשה החתימה השני של עמותת סוכת עובדיה, יואל צור. בין המשפחות הללו גם כאלה שטוענות שהישיבה רימתה אותן כשמכרה להן את הדירות תוך שהיא מציגה בפניהן מצג שווא שעל פיו מדובר בנכס מאושר כדין.

"אין זה הזמן לסיכום, אבל אנחנו רוצים לעצור לרגע, ולומר לכם תודה על עמידתכם האיתנה, על הכוחות הנפלאים שגיליתם בשעות הקשות, בהן נדרשנו כולנו לתעצומות נפש ורוממות רוח. עם ישראל כולו עמד נפעם אל מול העוצמה והאמת שהצגנו ושייצגנו ורצה להיות חלק מאיתנו", כתבו מנסחי המכתב שצורף להמחאה אשר חתמו בשם 'משפחת קריית הישיבה בית אל'. "ברצוננו להעניק לך ולמשפחתך כאות הוקרה, על חלקכם בעשייה הגדולה במהלך המאבק ולאחריו על ההשקעה והמאמץ הרב ועל היותכם חלק ממשפחה מאוחדת ומלוכדת", לשון המכתב.

עוד נודע ל-News1 כי לפני כחודשיים התקיימה אסיפה שבה ביקש נציג הישיבה הגבוהה מן התושבים שקנו דירות ונאלצו לפנות אותן ולעבור למגורים בקראווילות שלא יגישו תביעה נגד הישיבה. מספר גורמים שהשתתפו באסיפה סיפרו כי אחד הנימוקים שבהם השתמש אותו נציג של הישיבה היה חשש מפני התמוטטות כלכלית של הישיבה במקרה של תביעת פיצויים מצד רוכשי הדירות.

בינתיים נחתמו בשבועיים האחרונים הסכמי פשרה בין הישיבה הגבוהה בבית אל לבין שתי משפחות שרכשו דירות בשכונת האולפנה. ל-News1 נודע כי אחד החותמים על ההסכם מטעם הישיבה בבית אל הוא חבר המועצה המקומית, עו"ד אהוד ילינק. על-פי ההסכם לא יוכלו הרוכשים לתבוע בעתיד את הישיבה.