"ייצור מזון על-ידי חקלאות "רגילה" הוא מוגבל ולא יוכל להדביק את קצב גידול האוכלוסיה. כבר היום ישנם יותר בני אדם גוועים מרעב וחולים במחלות הנגרמות עקב תת-תזונה ולכן עשוי להיגרם מחסור חמור במזון בעיקר בארצות מתפתחות ונזקקות". כך אמר פרופ' אריה אלטמן, ראש המכון החדש למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות.
פרופ' אלטמן ציין דברים אלה לקראת כינוס מדעי בינלאומי שיתקיים ביום שלישי הקרוב (21.10.03) בפקולטה למדעי החקלאות של האוניברסיטה העברית בנושא: "מחקרים ביוטכנולוגיים חדישים לשיפור ייצור המזון בעולם. הכינוס ייערך לציון חנוכתו של המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות ע"ש רוברט ה' סמית.
בכינוס ישתתפו מדענים בכירים בארץ ובעולם בהם נשיא אוניברסיטת פקין פרופ' ז' ה' שו וכן ראשי מוסדות מחקר מארה"ב ממקסיקו ומהקהילייה האירופית.
לדברי אלטמן, "אוכלוסיית העולם החזויה לשנת 2050 תגיע ליותר מ-10 מיליארד בני אדם, זאת בהשוואה לכ-6 מיליארד עתה. לדעתו, רק השבחה מולקולרית המבוססת על פענוח הגנום של צמחי מאכל ועל שיפורים ביוטכנולוגים מתקדמים, יכולה להדביק את העלייה הצפויה בצריכת מזון".
אלטמן ציין, כי מלבד ייצור מוגבר של מזון, ישנה חשיבות גבוהה גם לשיפור איכותו התזונתית, דבר הניתן לקדם בשיטות ביוטכנולוגיות מתקדמות.
"היבט נוסף הוא שינויים אקלימים גלובליים כמו ירידה בכמויות המים בעולם, עלייה במליחות ושינויי טמפרטורות המביאים למִדבור בארצות רבות ובכללן ישראל וארצות המזרח התיכון. המִדבור גורם לשינויים בלתי הפיכים בצמחייה הטבעית והחקלאית ובכך להרס מרכיבי הנוף והסביבה ולאבדן מזון מן הצומח ולכן יש חשיבות מיוחדת ליצירת צמחים עמידים יותר על-ידי שימוש בהשבחה מולקולרית", הוסיף פרופ' אלטמן.
בכנס יוצגו חידושים מתקדמים ופתרונות בנושאים מרכזיים:
- פרופ' ז' ה' שו, נשיא אוניברסיטת פקין: אפיון ותיאור הגנום המלא של האורז להגברת היבולים ולמניעת פגעים;
- פרופ' ר' גולדברג מאוניברסיטת קליפורניה: שיטות מתקדמות לבקרת ההתפתחות של זרעים וליצירת זרעים מהונדסים גנטית;
- פרופ' ל' הררה-אסטרייה ממקסיקו: גישות ביוטכנולוגיות חדישות לשיפור ההזנה בצמחים ולהגברת גידולם;
- פרופ' דני זמיר, המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות באוניברסיטה העברית: שימוש במידע הגנטי של עגבניה לשיפור יבולה ואיכותה;
- פרופ' צח אדם, המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות באוניברסיטה העברית: ממצאים בסיסיים ושימושיים לשיפור פעילות הכלורופלסט בעלי הצמח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה