ארגון 'עדאלה' - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, עתר (יום א', 19.10.03) לבג"צ בשמו ובשם הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל, נגד מינהל מקרקעי ישראל, שר האוצר ושר התעשייה והמסחר, בדרישה לבטל את ההחלטה מס' 952 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל.
החלטה זו מאפשרת להעניק הנחות בשיעור 90% מדמי החכירה לקרקע לבנייה וזאת רק לחיילים משוחררים, בישובים באזורי הגליל והנגב אשר יש בהם פחות מ-500 יחידות דיור, והינם כלולים באזורי עדיפות א' ו-ב'.
השופט סלים ג'ובארן סירב להיעתר לבקשת הארגון להוציא צו ביניים, האוסר על יישום ההחלטה עד לדיון בעתירה, והורה למדינה להשיב לבקשה לצו ביניים תוך 15 יום, ולעתירה בכלל תוך 45 יום, אז יחליט על המשך הטיפול בה.
החלטה 952 של המינהל התקבלה בחודש ינואר שעבר, על-ידי מועצת מינהל מקרקעי ישראל, ואושררה על-ידי יו"ר המועצה בפברואר שעבר, ועל-ידי שר האוצר ביום 23.3.03. להחלטה צורפה רשימת "יישובים באזור עדיפות לאומית, הכוללים פחות מ-500 יחידות דיור". הרשימה כללה 262 יישובים בגליל, בהם 4 יישובים ערביים, וכן 161 יישובים בנגב, שאינם כוללים ולו יישוב ערבי אחד. מאוחר יותר שונתה הרשימה, כך שלא כללה אף יישוב ערבי אחד. מטרת ההחלטה המוצהרת של ההחלטה, נטען, היתה עידוד מעבר תושבים לגליל ולנגב.
מייד עם קבלת ההחלטה ועוד בטרם אישורה על-ידי ראש הממשלה ושר האוצר, פנה ארגון עדאלה למועצת מינהל מקרקעי ישראל, ראש הממשלה, שר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה, בבקשה לבטל את ההחלטה ולא לאשרה, אך לדבריו, שום תשובה עניינית לא התקבלה. עדאלה אף פנה בקדם-בג"צ למחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, בבקשה להתערבותם המיידית, אך גם הפעם הוא נותר, לדבריו, ללא שום מענה.
בעתירה, שהוגשה בידי עו"ד סוהאד בשארה, נטען כי ההחלטה מפלה ביודעין בין שתי קבוצות האוכלוסין - היהודית והערבית - בהתנותה את ההטבה בשירות צבאי או לאומי, וכי קריטריון זה אינו רלוונטי כלל להענקת ההטבה - שכן לא קיים כל קשר בין השירות הצבאי לבין המטרה המוצהרת של ההחלטה, שהינה "להביא תושבים אל הגליל והנגב".
בהקשר זה נטען בעתירה, כי הליך קבלת ההחלטה נעשה בניגוד מוחלט לכללי המינהל התקין ובניגוד לעקרונות הבסיסיים של המשפט המינהלי, כך ש"עיון בתכלית המוצהרת של ההחלטה הנדונה ובדיקתה מול הקריטריונים שנקבעו, מגלות כי אין קשר רציונלי, הגיוני, וסביר בין התכלית המוצהרת לבין הקריטריונים; ובוודאי גם אין הצדקה עניינית לתכנה של ההחלטה המחלקת, כמעט בחינם, קרקעות לבניה ללא שמירה על עקרונות בסיסיים של הגינות, שוויון וצדק חלוקתי בין המגזרים השונים והיישובים הנמצאים באותו אזור גיאוגרפי".
עוד נטען בעתירה, כי ההחלטה לא התבססה על מלוא התשתית העובדתית, לא התקיים כל דיון ממצה, ולא הובאה תשתית עובדתית רלוונטית בטרם קבלת ההחלטה הנ"ל. כך, כלל לא הובאו בחשבון מצוקת הדיור והמחסור בקרקע בקרב האזרחים הערבים. בהקשר זה, התייחסה העתירה בהרחבה למצוקת הדיור והמחסור בקרקע בקרב האוכלוסייה הערבית, סיבותיה והשלכותיה, וכן את התייחסות הפסיקה העליונה לנושא.
בנוסף נטען, כי היישובים הכלולים ברשימה הינם יישובים קהילתיים, מושבים או קיבוצים יהודים אשר אינם פתוחים למגורי הקהל הרחב. זאת ועוד, הרשימה מראה, כי אפילו אותם יישובים ערביים מעטים, הכוללים פחות מ-500 יחידות דיור ומסווגים כאזורי עדיפות, הוצאו מרשימת היישובים.
לטענת עדאלה, ברשימה לא נכללו היישובים להלן, על-אף הימצאותם בגליל, באזורי עדיפות לאומית א' או ב' ובהם פחות מ-500 יחידות דיור (בסוגריים: אזור העדיפות ומספר יחידת הדיור):
אל-עזייר (ב', 358);
רומאנה (ב', 133);
ואדי חמאם (ב', 245);
סואעד חמירה (ב', 40);
עראמשה (א', 240-230);
מנשית זבדה (ב', 200);
ניין (ב', 240);
עין אל-אסד (א', 181).
כמו כן, הודגש בעתירה כי ההחלטה הנ"ל נגועה באפליה פסולה על-רקע לאום, הן בקריטריונים שנקבעו ליישומה (שירות בצבא, מספר יחידות דיור ביישוב וסיווג לאזורי עדיפות לאומית) והן בתוצאות של יישום ההחלטה ובאפקטים שלה על שתי האוכלוסיות הערבית והיהודית.
העתירה סקרה בהרחבה את התייחסות הפסיקה לסוגיית חלוקת המקרקעין במדינה, ונטען בה, כי ההחלטה שבנידון נוגדת את העקרונות הבסיסיים שהותוו על-ידי בית המשפט העליון בנושא, ובראשם עיקרון הצדק החלוקתי, שכן "היא מיטיבה באופן קיצוני ביותר, עד כמעט חלוקה חינם, של הקרקע, אך ורק לקבוצה מסויימת מכלל האזרחים במדינה".
בג"צ 9289/03 עדאלה - המרכז לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה