פס"ד נדיר: מתנה בוטלה בשל עושק

בפסק דין נדיר ביטלה (27.1.13) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ענת ברון, הענקת דירה במתנה תוך שהיא קובעת שקבלת המתנה נעשתה תוך עושק של המעניקה בידי המקבלת.

את הדירה שברמת-גן העניקה שושנה סגל לאירית לקדונסקי, שכנתה לבניין, לאחר שנפגשו בבית הכנסת בערב יום הכיפורים תשס"ח (ספטמבר 2009). סגל הייתה שרויה בסערת נפש בשל כעס ניכר על בנה וכלתה, ולכן הודיעה ללקדונסקי שהיא מעניקה לה במתנה את דירתה. לאחר שבועיים ביקשה סגל לחזור בה, לקדונסקי סירבה והסכסוך הגיע להכרעת בית המשפט.

ברון קובעת, כי לקדונסקי ניצלה בצורה צינית ומכוונת את מצבה הנפשי של סגל. יום-יומיים בלבד לאחר יום הכיפורים היא פנתה לעורך דין כדי שיכין את המסמכים הדרושים לפגישה עם סגל, שנועדה להתקיים כעבור עשרה ימים, ואף שילמה את שכרו מראש. זאת, בניגוד לטענתה כאילו סירבה תחילה לקבל את הדירה וסגל לחצה עליה במשך שבועיים בטרם נעתרה להפצרותיה.

"התנהלותה של הנתבעת אינה מותירה ספק בדבר להיטותה לקבל ומיד את המתנה ש'נפלה' בחיקה, תוך ניצול ציני של סערת הרוחות ורגשות התסכול והכעס שאפפו את התובעת", קובעת ברון. לדבריה, לקדונסקי יצרה תסריט דמיוני ולפיו ניסתה לפייס בין סגל לבנה, אך בית המשפט לא יקבל זאת.

עילת העושק קובעת, מזכירה ברון, כי ניתן לבטל עסקה בה הצד המעניק היה מודע למעשיו, אך הצד המקבל ניצל לטובתו של חולשתו של המעניק והביא לכך שיתקשר עימו בעסקה שתנאיה בלתי סבירים. ברון קובעת, כי מבחנים אלו מתקיימים במלואם במקרה הנדון. "קיים על פניו קשר הדוק בין הלך הרוח שבו הייתה התובעת נתונה לבין החלטתה - בין ביוזמתה ובין ביוזמת הנתבעת - להעניק לאחרונה במתנה את הדירה", היא אומרת.

ברון מסכמת: "המצב הוא איפוא שלא ניתן כל הסבר, לא כל שכן כזה המניח את הדעת, לאינטרס ממשי שיכול שהיה לתובעת ליתן לנתבעת את הדירה במתנה עוד בחייה של התובעת; וזאת במיוחד כאשר הדירה משמשת מזה שנים למגורי התובעת, ואף את המשך מגוריה בדירה לא הבטיחה במסגרת עסקת המתנה. בה במידה לא ניתן להבין, מדוע זה תסכים התובעת לוותר על זכותה הטבעית וההגיונית לשנות את דעתה". לנוכח התנהגותה, חויבה לקדונסקי בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל.