ייקוב הדין את השר?

באי-כוחם של עיתונאי הארץ אמיר אורן והשר משה בוגי יעלון ינסו לגבש בימים הקרובים פשרה בתביעת הדיבה שהגיש יעלון נגד הרמטכ"ל לשעבר. התביעה, שהוגשה לפני למעלה משש שנים באמצעות עו"ד מיבי מוזר ועו"ד טל ליבליך, באה בעקבות פרסום של מעריב לפיו אורן הוא העיתונאי שאיים על יעלון כי אם לא יפעל על-פי דרישתו, וימנה את אלעזר שטרן לתפקיד ראש אכ"א, יעביר אותו אורן "מהצד של הטובים לצד של הרעים". אורן הכחיש את ההאשמה בכל תוקף ודרש פיצוי בסך חצי מיליון שקל ממעריב, העורך הראשי לשעבר אמנון דנקנר, מחבר הידיעה יניב זך כמו גם מהרמטכ"ל לשעבר יעלון.

לפני כשנה הגיע אורן להסכם גישור עם מעריב במסגרתו הצהיר העיתון כי הדיווח שבלב המחלוקת "מתבסס כולו על ציטוט ואמירות שהובאו לידיעת העיתון על-ידי מקור עיתונאי, ולא על כל תחקיר עצמאי ואימות מטעמו. מכאן, של'מעריב' אין כל עמדה לגבי תוכן הדברים, כמו גם לגבי אופן פעולתו של מר אמיר אורן בעניין זה, אשר הינו לכל הדעות מהכתבים הביטחוניים המובילים במדינה".

יעלון, וליתר דיוק מדינת ישראל, נותר הנתבע היחיד במשפט. ביום חמישי שעבר נפגשו הצדדים באולמה של שופטת בית משפט השלום בתל אביב ריבה ניב לדיון מקדמי, לקראת פתיחת שלב ההוכחות בחודש הבא. "התיק הזה, לטעמי, לא צריך להתנהל", אמרה השופטת לצדדים. "אני חושבת שזה תיק שבאמת צריך להסתיים בגישור".

"נבהלתי עד עמקי נשמתי שככה מתנהלים דברים במדינת ישראל", ציינה השופטת ניב. "שדברים כל כך חשובים מושפעים מהתקשורת. זה נשמע מפחיד". לדבריה, בהסכם בין הצדדים "לא מוכרחים בכלל להיכנס לשאלה אם זה אמת או לא אמת. אני מנסה למנוע דיון בשאלת השפעת התקשורת".

באת כוחו של יעלון, עו"ד איילת שלו, הבהירה כי הרמטכ"ל עומד על כך שאורן אכן איים עליו והציעה שהתביעה תידחה, עם סעיף שבו מר יעלון יצהיר כי לא הוא המקור לכתבה שהתפרסמה במעריב.

אורן התנגד להצעה, כמו גם לדברי השופטת ניב. "בדברייך על השפעת התקשורת יש כבר קבלה של הטענה שהיא שינתה", אמר. "[...] דברי הרמטכ"ל אינם קדושים, כאן חזרה נציגת ההגנה על ליבת הדיבה. שום דבר שיאמר לגבי מי היה המקור לא ישנה את ההאשמה. מבחינתי יש מוכנות לגישור. לא ייקוב הדין את השר. אני מוכן לנוסח שבו אפילו לא תהיה נסיגה חד-משמעית אבל לא יכול לקבל מצב שבחלל האוויר תישארנה המילים שנאמרו ושבעיני מוציאות את דיבתי".

עו"ד מוזר, בא-כוחו של אורן, תהה אם ניתן לקבל את הקלטת השיחה שבה כביכול התבצע האיום, שהרי כיום ידוע כי כל השיחות בלשכת הרמטכ"ל מוקלטות. אורן הציע שיעלון יצהיר כי איננו טוען עוד את אשר טען.

"אנחנו לא יכולים להגיד שלא היה איום. היה", קבעה עו"ד שלו. "להסכמה אם הדברים נאמרו או לא, לא נגיע". עו"ד מוזר הציע נוסח אחר להצהרת יעלון בהסכם פשרה: "אני לא אחראי למה ש'מעריב' פרסם ואשר לדיוק הדברים - אין תגובה". לדברי מוזר, "אם מר יעלון מתעקש שזה מדויק - אין תרופה".

"אני מוכן לפשרה שהתביעה תימחק ללא הוצאות, אבל אני אמרתי אמת", אמר יעלון. "לא הזכרתי את שם הכתב ולא את העיתון. גם לא בשום אירוע פומבי. זה לא עניין אישי אלא עקרוני. שיתפתי את דוברת צה"ל ואת הפרקליט הצבאי הראשי. איך זה הגיע לעיתון אני יכול לתאר לעצמי. לא יכול להיות שהגיבנת הזו תישאר עלי".

"אני לא מבקש שהגיבנת תישאר", הבהיר אורן בהמשך הדיון, "לא שיגיד ששיקר אלא אמירה רכה יותר".

השופטת ניב ציינה כי הצדדים קרובים מאוד למציאת נוסח שיהיה מקובל עליהם ויאפשר את סגירת התיק, ושלחה את באי-כוח הצדדים להיפגש כדי לנסות ולהגיע לנוסח פשרה מוסכם.

ת"א 32231-06

רשימות קשורות: