הרב הראשי נגד תספורות לטייקונים

בשנים האחרונות, התנועה למען איכות השלטון הינה בין הגופים החברתיים היחידים, אשר שמו להם למטרה להילחם בתופעת הריכוזיות במשק הישראלי ולפרקה מן היסוד; כחלק מטיפולה בנושא סברה התנועה כי יש חשיבות עליונה לכך לשמיעת קולו של העולם התורני בנושא. משכך, פנתה התנועה בשאלה הלכתית לרב עמאר, נשיא בית הדין הרבני הגדול.

בפתח חוות הדעת הבהיר הרב כי בחר לבחון הנושא משום שהוא חרד חרדה עמוקה וגדולה לממונות ישראל ובייחוד לממון עניי ישראל ועל כן קבע כי מי שגורמים במעשיהם נזק לכספי הציבור מחויבים לשאת באחריות לנזק זה ואף לשפות את הניזוקים. זאת משעה שהינם פועלים כמומחים ומקבלי שכר. עוד קובע הרב עמאר כי בעלי השליטה ומנהלי הכספים אינם יכולים להתנער מאחריות גם כאשר פעלו מתוך התרשלות וללא זדון. לדידו, מי שגרמו להפסד כספי ציבור ולנזקים- עליהם להשיב הנזק.

ובלשונו של הרב עמאר: "והיות שהמתעסקים בכספי הציבור הנ"ל, מקבלים שכרם, ובעין יפה, הרי הם בכלל 'שומר שכר', והם נושאים באחריות שמירת כסף זה, וכל התרשלות מצידם מוגדרת פשיעה וחייבים לשלם הכל. ודין שומר שכר להתחייב אף באונסים רגילים הדומים לגניבה ואבידה. ואם עשו פעולות הגיוניות ומוצלחות מצד עצמם, ונגרם הפסד שלא ברצון, צריך בדיקה ואומדן של מומחים, לראות אם לא היו צריכים לשקול ולברר יותר לפני שביצעו פעולתם, שאין להם פטור על-פי דיני תוה"ק [תורתנו הקדושה] אלא באונסים גדולים".

משכך ניתן אף להבין כי גם בעלי שליטה אשר גרמו בהתנהלותם לנזק ולאובדן כספי ציבור, אשר הובילו גם לתספורות- מחויבים לשאת בעצמם בנזק זה.

הרב הוסיף כי על בעלי השליטה במוסדות פיננסיים חל איסור להשקיע כספים במוסדות ריאליים; הוא יוצא מנקודת הנחה כי טבע האדם הוא כי ירצה לדאוג קודם לעצמו ועל כן ההיתר להחזקה צולבת הוא למעשה בגדר הנחת מכשול בפני עיוור, פעולה שבניגוד לטבע האדם. משכך קובע כי חל, הלכה למעשה, איסור בעלויות צולבות. טובת הנאה זו הינה בגדר פשע ועבירה בעיני הרב, דבר חמור, אשר אין להסכים עימו.

ובלשונו: ""עמדת ההלכה על-פי תורתנו הקדושה, כי בעלי השליטה בגופים הפיננסיים הציבוריים למיניהם, הם וכל עושי דברם, ובכללם מנהלי בנקים ומנהלי קרנות פנסיה, ומנהלי כספים, בכלל מחויבותם לנהל את הכספים המופקדים בידם בנקיון כפים וביושר, אסורים הם להשקיע כספים אלו בחברות שלהם, או שמתנהלות על ידם מצד אחר, שכן יש להם מזה רווח או טובות הנאה, והוא דבר פשע ועבירה, כי טבע הוא באדם לנטות אחר טובת עצמו, והיא נגיעה חזקה, שיש בה להטותו מדרך הישרה, ומן השיקול הנכון, ובודאי שבסופו של דבר יוצאים מזה נזקים רבים לציבור המפקיד בידיו את כספם".

עוד קבע הרב עמאר כי יש משנה חשיבות להסדיר הנושא באופן נחרץ בחקיקה ובפיקוח ראוי והדוק. יש להניח, בהקשר זה, כי כבוד הרב מכוון להצעת חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, אשר הונחה זה מכבר על שולחן הכנסת והדיונים בעניינה ימשכו בכנסת ה-19.