פקיד שומה ביקש לעיין בתיק משפטי חסוי

פקיד שומה גוש-דן ביקש לעיין בתיק חסוי שהתנהל בבית המשפט למשפחה, תוך שהוא מעלה טיעונים חסרי בסיס להצדקת בקשתו. כך קובע (2.1.13) שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, נצר סמארה.

פקיד השומה ביקש ביוני שעבר לעיין בתיק שהתנהל בבית המשפט למשפחה, הנוגע לילדיהם של הנישומים בעניינם הוא עוסק, ואשר נסגר בשנת 2004. לדבריו, "במהלך הטיפול השומתי בתיקי הנישומים נודע לי במסגרת הליך גירושין של בני הנישומים הוגש מידע רב לבית המשפט הנכבד בנוגע לממונם של בני הזוג". סמארה קבע שיש להעביר את הבקשה לתגובתם של הצדדים באותו תיק, והוא מעיר שפקיד השומה כלל לא ציין אותם כמשיבים בפנייתו החד-צדדית לבית המשפט.

כעבור חודש שלח פקיד השומה פנייה נוספת, בשוליה נאמר: "אבקשך לשמור על חיסיון הבקשה הנדונה וההחלטה בבקשה הנ"ל ולא להזינה למערכת בית המשפט או לחלופין להזין את הבקשה, תוך הגבלת העיון בה לכבוד השופט ולצוותו בלבד, שכן במידה והצדדים יחשפו לבקשה ייגרם נזק בלתי הפיך להליך השומתי ותיפגע יכולתנו להגיע לשומת אמת ותשלום מס כחוק לגבי נכסיו והכנסותיו של הנישום".

על כך אומר סמארה: "המפקח הנכבד מבקש בעצם לעיין באופן חד-צדדי בתיק בית משפט שהתנהל בפני בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ומבקש הוא, כי בית המשפט ימתיק איתו סוד וייתן יד להליך חד-צדדי, מעין סודי וחסוי, הכול מכוח סעיף 140 לפקודה". סעיף זה קובע, כי "על-אף האמור בכל דין אחר רשאי פקיד השומה לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לעניין פקודה זו והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד".

ראשית קובע סמארה, כי פקיד השומה כלל אינו צד להליכים המתנהלים בבית המשפט למשפחה, ולכן אין לו כל סמכות לבקש ממנו מידע ולפיכך ניתן לדחות על הסף את בקשתו. למעלה מן הצורך, ממשיך סמארה, הוא דן באיזון בין זכות הציבור לדעת לבין חובת החיסיון החלה על דיוני בית המשפט למשפחה, ובמיוחד בשאלה האם לפקיד השומה יש סמכות לעיין בתיקים. התשובה על כך, קובע סמארה, היא שלילית, שכן כזכור סעיף 140 מדבר על "גוף ציבורי" - והללו כוללים על-פי התקנות רק את הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת וקרן היסוד.

האיזון מחייב לשמור על החיסיון

עוד אומר סמארה, כי האיזון בין תפקידו החשוב של פקיד השומה לבין האינטרסים העומדים בבסיס החיסיון שבדיוני בית המשפט למשפחה, חייב ליטות לטובת החיסיון: "כאשר באו הצדדים לתיק, נשוא בקשה זו, בשערי בית משפט זה, עמדו וטענו טענותיהם, או נתנו הסכמותיהם וקראו דרור ללשונם ואשר על ליבם בנוגע לסכסוך המשפחתי, עמד אל מול עיניהם הביטחון כי כל אשר הם אומרים ומגלים הינו חסוי, והסתמכו על חסיון זה כאשר עניינם נדון בדלתיים סגורות. זוהי ציפייה הבונה אמון במערכת המשפט, ועצם הפרתם באופן שיתאפשר עיון בתיק שבעניינם, יפגע קשות באמון הציבור בבית המשפט לענייני משפחה, אשר חרת על דגלו סודיות ודלתיים סגורות ושמירה על חיסיון המידע המובא בפניו".

סמארה מוסיף: "הדברים מקבלים משנה חומרה ותוקף כאשר מדובר בבקשה שמגיש פקיד השומה, עומד על שתינתן החלטה המתירה לו לעיין בתיק במעמד צד אחד, מבלי ליידע כלל את הצדדים לתיק, בהסתמכו על סעיף חוק שאינו רלוונטי לעניין, ומבלי שיקנה לו זכות עמידה כלשהי בתיק דנן, דבר שאין בידי לקבלו". לפקיד השומה ניתנו כלים למלא את תפקידו, מסיים סמארה, אך הפרת חסיון בית המשפט למשפחה אינו נמנה עליהם.