ראש רשות מקומית אינו רשאי להתעלם מהנחיות היועץ המשפטי של הרשות, אם כי במקרה של חילוקי דעות ביכולתו לפנות לגורם משפטי בכיר יותר (היועץ המשפטי של משרד הפנים או היועץ המשפטי לממשלה). כך אומרים (יום א', 13.1.13) שופטי בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, דפנה ברק-ארז ועוזי פוגלמן.
לדעת רובינשטיין, רק במקרים נדירים מאוד יוכל ראש הרשות לקבל חוות דעת שונה: "ער אני לכך שסעיף 6(ד) לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) קובע, כי מליאת המועצה רשאית לאמץ חוות דעת משפטית אחרת שהוצגה בפניה, אולם קשה להלום כי כל החפץ בכך יגיש חוות דעת נוגדת, כאשר חוות דעת היועץ המשפטי אינה נושאת חן בעיניו. חוות דעת נוגדת תוכל להיות מאומצת רק במקרים נדירים, במשורה שבמשורה; וראוי לה למועצה שתשקול היטב היטב בטרם אימוץ חוות דעת משפטית אחרת, ותפנה ליועץ המשפטי לממשלה לשם חוות דעתם בטרם תנקוט צעד קיצוני. לא כל שכן, שאין ראש העירייה רשאי לפעול כנגד חוות דעתו של היועץ המשפטי לעירייה שלא באמצעות החלטה של המועצה, שכאמור צריכה להיות נדירה מאוד".
רובינשטיין מדגיש: "ראש הרשות המקומית נבחר על-ידי הציבור ונושא באחריותו כלפי התושבים, ואין להקל ראש בכך כל עיקר, אך ברי כי הוא איננו שליט כל יכול המשוחרר ממוסרות חוקיות".
כיפופי ידיים
ברק-ארז ופולגמן מקילים יותר, כלשונה של הראשונה: "המחויבות לנהוג בהתאם לייעוץ המשפטי שניתן לראש הרשות אין פירושה שדברו של היועץ המשפטי הוא הכרעה שאין אחריה דבר. במקרה של חילוקי דעות, יש מקום לפנייה לגורם משפטי מוסמך ובכיר יותר, במקרה זה - הייעוץ המשפטי למשרד הפנים או היועץ המשפטי לממשלה. חוות הדעת הראשונה בנושא עשויה להיות פתח לתהליך של ליבון ובדיקה, ואף הייעוץ המשפטי של הרשות עצמה צריך לגלות פתיחות והבנה לאפשרות זו. אולם, לא ניתן להתעלם מן הייעוץ המשפטי של העירייה. זו אינה אחת מחלופות הפעולה העומדות בפני מי שעומד בראשה".
הדברים נאמרו כלפי ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו, אשר התעלם לחלוטין מחוות דעתה של היועצת המשפטית לעירייה, עו"ד אולגה גורדון, בנוגע לאופן בו יש למנות את רואה החשבון של העירייה. גורדון דרשה לקיים מכרז, בעוד גפסו החליט להאריך ללא מכרז את ההתקשרות עם עו"ד יעקב זיצר.
על היחסים בין גפסו לגורדון אומר רובינשטיין: "תיק זה לא היה נולד אילולא מערכת היחסים הבלתי אפשרית בין ראש העירייה ליועצת המשפטית של העירייה, בניגוד מובהק לכל מינהל תקין, והתוצאה היא 'כיפופי ידיים', ומלחמות בלתי נחוצות שניתן היה למונען... אילו נהג ראש העיר כראוי, ובמידה מסוימת גם היועצת המשפטית, הדעת נותנת כי הנושא לא היה מגיע - ומכל מקום לא צריך היה להגיע - לערכאות, והיו נחסכים כספי ציבור וזמנו של הציבור, שכר טירחה לעורכי דין חיצוניים ועוד, וכן לא הייתה באה לידי ביטוי בוטה האנומליה של עירייה המדברת מפי יועצתה המשפטית בניגוד לראש העיר המכהן ולהפך".
המדינה חייבת להתערב
רובינשטיין דן גם בשאלה כיצד על רשות מקומית להתקשר עם ספקי שירותים, לנוכח העובדה שוועדות הרכש המוניציפליות עוסקות רק בטובין ולא בשירותים, ולאור החשש שוועדה מייעצת - עליה המליץ בית המשפט המחוזי - תורכב מאנשי שלומו של ראש הרשות. רובינשטיין מגיע למסקנה, כי הדרך הראויה היא פרסום מכרז - כל עוד לא ייקבע הסדר חקיקתי אחר. הוא מעיר למדינה, כי אין היא יכולה לנקוט בגישה של "ישחקו הנערים לפנינו" ולאפשר לכל רשות לקבוע נהלים משלה, אלא עליה "לגלות אסרטיביות ונחישות מכוח מעמדה המרכזי במאבק לטוהר השיקולים והמעשה המינהלי".
בית המשפט העליון החליט שלא למנוע את הארכת ההתקשרות עם זיצר, אך קבע: "העירייה תפרסם מכרז פומבי להגשת הצעות למתן שירותי ראיית חשבון, ויפה שעה אחת קודם. משרד הפנים יפקח על הקצב ועל הנעשה - וימלא את חובתו ביתר שאת גם נוכח התמונה העגומה, שאילולא קדרותה הייתה מעין פארסה, אשר נתגלתה לעינינו".
העירייה יוצגה בידי גורדון; חבר המועצה זאב הרטמן, שעתר נגד ההתקשרות עם זיצר, ייצג את עצמו; גפסו יוצג בידי עו"ד עדי סופרסקי; והממונה על המחוז במשרד הפנים - בידי עו"ד ערין ספדי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה