''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
31°
ירושלים 32°
חיפה 33°
באר שבע 32°
אילת 35°
מדורים
שימושי PLUS

"אין התאמה בין תרומת המנהל להיקף תגמולו"

יו"ר רשות ניירות ערך: "בחלק גדול מהחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה הייתה ירידה ברווחיות ולמרות זאת הייתה עלייה ברמת השכר וההטבות הנלוות למנהליהן" * חשף את המערכת הממוחשבת שתאפשר לממש את כוונת המחוקק בתיקון 20 לחוק החברות

עופר וולפסון
כ"ה טבת התשע"ג
האוזר. השכר גבוה יותר בחברות ששיעור המינוף בהן גבוה יותר [צילום: פלאש 90]
האוזר. השכר גבוה יותר בחברות ששיעור המינוף בהן גבוה יותר [צילום: פלאש 90] צילום: פלאש 90

"הבעיה העיקרית בכל מה שנוגע לתגמול בכירים: העדר מתאם בין התרומה של המנהל/בעל השליטה לתוצאות העסקיות של החברות לבין גובה התגמול או הבונוס למנהל" - כך אמר (יום ב', 7.1.13) יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בכינוס תגמול שכר בכירים שערכו משרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן ושות' ואיגוד החברות הציבוריות. "צריך לפתור את בעיית העדר המתאם לטובתם של המשקיעים, לטובת שוק ההון ולטובת המשק בכלל", הוסיף.

האוזר אמר כי בשנים 2011-2003, ממוצע השכר בחברות ת"א-100 עלה ב-127%, כאשר הייתה עלייה בשכר גם בשיא תקופת המשבר ב-2008. זאת, בזמן שבתקופה זו, שווי השוק של חברה ממוצעת בת"א-100 עלה בכ-40% בלבד.

עוד הוא ציין כי ביותר מ-50% מהחברות, מדיניות התגמול היא לפי פרמטרים איכותיים ושיקול דעת ולא לפי מדיניות שתכליתה ליצור את הקשר בין תרומת המנהל או בעל השליטה לביצועי החברה לבין השכר שהוא מקבל.

נמצא גם כי בהשוואה בינלאומית, בהתחשב בגודלן של החברות, ממוצע השכר של מקבל השכר הגבוה בחברה ישראלית גבוה ממקבל השכר הגבוה ברוב מדינות המערב - כמו ארה"ב, בריטניה ואירופה.

"המתאם בין התגמול למנהלים בכירים לבין התוצאות העסקיות של החברה נמוך מאוד", אמר האוזר. "בחלק גדול מהחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה הייתה ירידה ברווחיות ולמרות זאת הייתה עלייה ברמת השכר וההטבות הנלוות למנהליהן... במבנה השליטה הקיים בשוק ההון בישראל, יש נטייה להגדיל את השכר וההטבות למנהלים בעלי שליטה על חשבון כלל בעלי המניות בצד נטייה להימנע מחלוקת דיבידנדים במזומן".

בקרוב: מערכת ממחושבת להצבעה מרחוק


האוזר התייחס לנושא חיזוק כוחם של בעלי מניות מקרב הציבור ואמר כי בשנים האחרונות אנו רואים מגמה מצד המחוקק להעביר את כובד המשקל בנושאי ממשל תאגידי לידי בעלי המניות והאספה הכללית. כך היה בתיקון מספר 16 לחוק החברות, וכך גם בתיקון מספר 20.

עם זאת, הוא ציין, "המציאות מלמדת כי תיקוני החקיקה שחיזקו את כוחה של האספה הכללית, לא הביאו עמם לשינוי של ממש בדפוס ההתנהלות של בעלי מניות מקרב הציבור. ניתן לראות כי למעט בעלי עניין ומשקיעים מוסדיים שמחויבים על-פי חוק להשתתף באספות, אין במקרים רבים נוכחות משמעותית של בעלי מניות קטנים מקרב הציבור. למעשה, שיעור ההשתתפות של הציבור הרחב באסיפות הוא זניח".

ההסבר לכך, לדבריו, נעוץ במשאבי הזמן הכרוכים בהוצאת אישור בעלות או החזקה בנייר הערך ובהגעה פיזית לאסיפה. לאור זאת, הוא אמר, החליטה רשות ניירות ערך לעודד את מעורבות ציבור המשקיעים באמצעות הסרת החסם האמור, והחלה בפיתוח מערכת ממוחשבת שתאפשר למחזיקי ניירות ערך להשתתף באספות כלליות ולהצביע מרחוק באמצעות האינטרנט בתהליך פשוט וללא עלויות.

תהליך הפיתוח הטכנולוגי של המערכת נמצא בימים אלה לקראת שלבי סיום, ובכוונת הרשות לקדם תיקוני חקיקה שיאפשרו את הפעלת המערכת. הנחת העבודה של הרשות היא כי המערכת תתרום להגברת המעורבות של בעלי מניות מקרב הציבור באספות הכלליות, ובכלל זה תחזק את הבקרה שלהם על נושא תגמול הבכירים, כפי שהתכוון המחוקק להשיג באמצעות תיקון 20.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה