העליון: גם בשכר מינימום יש עבירת הלנה

אי-תשלום שכר מינימום במועד הוא עבירה פלילית של הלנת שכר. כך קובע (יום א', 6.1.13) בית המשפט העליון. השופט צבי זילברטל דחה בקשה לערער על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, אשר קבע שמדובר בעבירה פלילית.

זילברטל אומר: "הזכות לשכר מינימום מקפלת בתוכה לא רק את המסגרת הכספית של השכר, כי אם גם את הביטחון והיציבות הנלווים לקבלתו במועד. זכות זו, שהיא האינטרס המובהק שביסודו של חוק שכר מינימום, היא זכות הנגזרת מן הזכות למינימום קיום אנושי בכבוד. ניתן אפוא להשקיף על חוק שכר מינימום כעל מנגנון שתכליתו להגשים זכות ליבה זו".

הוא מוסיף: "אין בחוק שכר מינימום הוראה באשר למועד התשלום החוקי של השכר. עם זאת, כידוע, שכר הוא התמורה הכספית המשתלמת בעבור עבודה שבוצעה. על דרך הכלל, משתלם השכר באופן קבוע ובסמוך לאחר מועד ביצוע העבודה... גם חוק שכר מינימום מגדיר את גובה השכר על-פי מסגרות זמן, שהארוכה ביניהן היא חודש ימים. אם כן, על דרך הכלל, משתלם שכר עבודה לעובד בעבור עבודתו במועד קבוע לתשלום ובתום פרק זמן שאינו עולה על חודש ימים מהמועד בו החל ביצוע העבודה שבגינה משולם השכר. שכר מינימום, כשכר עבודה, משתלם אף הוא במועד קבוע לתשלום ובתום פרק זמן שאינו עולה על חודש ימים".

לדברי זילברטל, פרשנות לפיה אין בחוק שכר מינימום חובה לתשלום במועד, "מאפשרת למעבידים ששילמו לעובדים את תמורת העבודה באיחור - יהא זה אפילו איחור ניכר של מספר חודשים או שנים - 'לחמוק' מן הסנקציה הפלילית הקבועה בחוק שכר מינימום. פרשנות זו אינה סבירה נוכח תכליתו של החוק".

השופטים אליקים רובינשטיין וחנן מלצר הצטרפו להחלטתו של זילברטל, ולפיה נדחה ערעורה של יצרנית המשחקים האלקטרוניים סגא אנטרפרייז על הרשעתה בהלנת שכר מינימום לעובדיה. החברה נקנסה ב-46,000 שקל.