40 שנה לאחר מותה של אדית פיאף, המוסיקה של הזמרת האגדית עדיין מושכת קהל רב לבירת צרפת.
תערוכה חדשה של פריטים השייכים לזמרת ושנאספו במהלך הקריירה שלה מוצגים בחדר שעוצב כפי שאהבה. מהימים באולם ABC בעיר פריס, היכן שנולדה, ועד לקברט ורסאי שבניו-יורק, היכן שזכתה בשיר "La Vie En Rose", לאחר מלחמת העולם השניה.
צילומים, קטעים מארכיוני טלוויזיה, פוסטרים מקונצרטים בהם השתתפה ואריזות תקליטים הם חלק מסיפור חייה של פיאף. שמלת הופעה שחורה פשוטה, כל-כך דקיקה שגרמה לכמה מהאורחים לתהות כיצד אשה כה זעירה היתה בעלת קול כה רב עצמה.
מלשכת ראש העיר, שארגנה את התערוכה בבניין העירייה, נמסר כי לתערוכה הגיעו קרוב ל-12,000 מבקרים מאז נפתחה ב-8 באוקטובר. רבים מהם פנסיונרים, שסיפרו כי קולה של פיאף היה הפסקול של תקופת נעוריהם. חלק מהמעריצים העלו זכרונות מהופעתה של פיאף בתיאטרון אולימפיה בפאריס.
"פיאף היא בעלת הקול הנפלא ביותר בצרפת" אמרה הלן קרוסניאר (64), שהמתינה מחוץ לחדר ההלבשה של הזמרת בשנת 1958, בכדי לראות אותה מקרוב. "50 שנה עברו ועדיין אין מי שמשתווה לרמת הכשרון שהיתה לה". אמרה.
פיאף, שסימלה המסחרי היה קולה המדהים ומלא הרגש, נולדה כאדית גיאובנה גאסיון, בשכונת בלוילב, שכונה של מעמד הפועלים בפריס, שם התגלתה כששרה ברחובות. חיי האהבה הסוערים שלה משכו את תשומת לב המעריצים כמעט כמו המוסיקה שעשתה, במיוחד נישואיה לבעלה השני, שהיה צעיר ממנה בכמעט 20 שנה. הוא היה גם זה שישב לצידה כשנפטרה, בגיל 47 בשנת 1963 (10 באוקטובר).
לציון יום השנה למותה, חברת התקליטים קפיטול הוציאה לשוק אוסף של שיריה של פיאף המבוצעים על-ידי כוכבים שונים בינהם שארל אזנבו והשחקנית-דוגמנית לטיטיאה קסטה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה