שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יהונתן עדיאל, קבע (יום ה', 9.10.03) כי חברות הרהיטים "לוחות הגליל" ו"תלפיות חרושת עץ", המצויות בקשיים, לא יוכלו לקבל אשראי נוסף מהנושה העיקרי שלהן, הבנק הבינלאומי הראשון, תוך התחייבות שהחזר אשראי זה ייחשב כ"הוצאות פירוק" ויזכה לעדיפות על-פני כל חוב אחר של החברות, במידה שיפורקו.
החברות, המעסיקות כ-120 עובדים נקלעו, כאמור, לקשיים וחובותיהן עומדים על-סך של כ-60 מיליון ש"ח, מתוכם 25 מיליון ש"ח לבנק הבינלאומי הראשון, שהוא נושה מובטח.
החברות פנו לבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עו"ד יואב לוי, בבקשה למתן צו הקפאת הליכים נגדן, לתקופה של שלושה חודשים, וביקשו בין השאר לאפשר להן לקבל אשראי נוסף בסך 1.2 מיליון ש"ח מהבנק הבינלאומי הראשון, למימון פעילותן בתקופת הקפאת ההליכים.
הבנק הסכים לתת את האשראי הנוסף, בתנאי שזה יוכר כחלק מהוצאות הפירוק של החברות, ויקבל עדיפות על-פני כל חוב אחר של החברה, כולל חובות בדין קדימה (כמו שכר עבודה, דמי שכירות וחובות מס).
את החלטתו לדחות את הבקשה לאפשר לחברות לקבל את האשראי הנוסף בתנאים אותם דרש הבנק, מבסס השופט עדיאל על שלושה נימוקים עיקריים:
"מקובלת עלי הטענה", מנמק עדיאל, "שקיים סיכוי ממשי שהאשראי החדש יפגע בנושים בדין קדימה. כדי להפיג או להקטין חשש זה, היה על המבקשות להציג תשתית עובדתית שתתמוך באפשרות שהפעלתן של המבקשות בתקופת הקפאת ההליכים לא תהא גרעונית". ואולם, קובע עדיאל, "המבקשות לא הציגו תשתית עובדתית מספקת התומכת בכך שפעילותן בתקופת הקפאת ההליכים לא תהא גרעונית, וכי האשראי שיוזרם למימון פעילותן בתקופה זו לא ירד לטמיון".
שנית, מוסיף עדיאל, החברות לא הגישו תוכנית הבראה מפורטת, ואולם "גם הערכת המבקשות (שלא הונח לה בשלב זה בסיס של ממש), כי הן תוכלנה בעתיד, אם תצמצמנה את הוצאותיהן, להגיע לעודף הכנסות של 3,000,000 ש"ח לשנה, מעמידה בספק רב את סיכויי השיקום, ככל שמדובר בפירעון החובות. שהרי ספק אם הכנסה בסדר גודל כזה תכסה אפילו את הריבית השוטפת על החוב, שלא לדבר על החזר הקרן".
בנוסף, קובע עדיאל כי היעדר נכונות מצד בעלי המניות בחברות לתרום מכיסם להצלחת מהלכי ההבראה, היא בעוכרי המבקשים: "לא מצאתי בבקשה זכר לתרומתם של בעלי העניין בחברה להבראתה. לעניין זה נפסק, כי 'אחד הגורמים הראשוניים הצריכים להראות רצון טוב וכוונה כנה, הם בעלי העניין. קרי, על בעל עניין להצביע על גובה תרומה מסוימת מצדו ועל עומק הכיס ממנו הוא מתכוון לעזור לחברה. הכיס הוא כיסו שלו'".
במצב דברים זה, קובע עדיאל, אין כל טעם במתן צו הקפאת הליכים, שכן החברות עצמן מודות, כי "בהעדר אישור לנטילת האשראי בתנאי הבנק לא ניתן לקיים את הליך ההבראה ואת הפעלת החברה בתקופת עיכוב ההליכים".
ביטול הפטור מניכוי מס במקור - בסמכות בג"ץ
בשולי הדברים, דחה השופט עדיאל גם את טענת החברות נגד החלטת שלטונות מס הכנסה, לבטל בחודשים שקדמו להגשת הבקשה את הפטור מניכוי מס במקור שניתן להן. בדרך זו, טענו החברות, גרפו שלטונות המס לכיסם כ-1.4 מיליון ש"ח תוך עשיית דין עצמי והעדפתם על-פני נושים אחרים.
עדיאל ציין, כי סוגיה זו אינה נמצאת בסמכות בית משפט העוסק בפירוק חברות (בית המשפט המחוזי), אלא בסמכות בג"צ: "מקובלת עליי טענת באת-כוח מס הכנסה, שמדובר בהפעלת ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת המנהלי שמפעיל פקיד השומה במתן הפטור וזו מסורה לבית המשפט הגבוה לצדק, ולא לבית משפט זה".
ה.פ. 2284/03 בעניין לוחות הגליל בע"מ ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה