127 קבצים - זהו שלל עדויותיהם במשטרה של הנאשמים במשפט הולילנד. מעבר לפרטים הרבים שמסרו בעדויותיהם על הפרשות השונות (הולילנד, הזרע, תעשיות מלח), חשפו הנאשמים שורה ארוכה של קשרים וזיקות - חלקם חדשים וחלקם ותיקים, חלקם קשורים במישרין לפרשות וחלקם קשורים רק בעקיפין. אנו מביאים כאן חמישה מעגלים בולטים שניתן לשרטט מתוך ההודעות.
חשוב להדגיש: לא כל קשר מעיד על עבירה ולא כל זיקה היא פסולה. ישראל היא באמת מדינה קטנה, עם קהילת עסקים קטנה וצמרת מצומצמת של פוליטיקאים, אנשי עסקים ועורכי דין. לפחות במה שקשור לאנשי העסקים ולעורכי הדין, ירושלים מאופיינת בקבוצות קטנות במיוחד - ודאי בהשוואה לאלו הקיימות בתל אביב ובסביבתה. לכן, קשרים כאלו הם טבעיים ואין בהם כל רע.
באור זה יש לראות את הקשרים עליהם אנו מצביעים כאן. בחלק מן המקרים אפשר להרים גבה, חלקם אולי מעידים על חששות למעשים בעייתיים, וחלקם כשרים לחלוטין. מי שירצה, יראה בהם הוכחה נוספת לכך שבישראל כולם מכירים את כולם. מי שירצה, יראה בהם הוכחה לכך שאולי יש משהו באמירה הצינית והמוגזמת המסתובבת בפרקליטות: "כל המדינה היא כתב אישום אחד גדול".
כרמיה והולילנד נפגשים

ההודעות במשטרה גילו, כי מהנדס העיר ירושלים לשעבר, אורי שטרית, ובת זוגו, מתווכת הנדל"ן סימה לוי, התגוררו בשכירות בדירה בבעלותו של הלל צ'רני ממערב לפרויקט הולילנד. השוכרת הייתה לוי ולשטרית לא היה קשר ישיר לעסקה. שטרית העיד, כי נתקל בבניין תוך כדי עבודתו והוא ביקש מלוי לבדוק האם יתאים להם. צ'רני אמר, כי הוא שיזם את ההתקשרות כדי שלוי תסייע בשיווק הדירות בבניין.
הנקודה המעניינת יותר היא, שלוי הייתה המתווכת אשר הציעה לאהוד אולמרט את הבית ברחוב כרמיה - בו קיבל הנחה ובמקביל קיבלו היזמים הטבות מהעירייה. שטרית היה אז מהנדס העיר והמחלקה שלו היא שהעניקה את אותן הטבות.
הפרשות מתלכדות

גם המעגל הזה קושר בין פרשת הולילנד לבין פרשה קודמת: הולילנד א'. יואב יצחק חשף בשנות ה-90, כי נציבות מס הכנסה עמדה להעניק ליזמים בראשותו של הלל צ'רני הטבה משמעותית בתשלום המיסים בגין שינוי ייעוד הקרקע ממלונאות לבנייה. הנציב דאז היה דורון לוי והיועץ המשפטי של הנציבות היה אודי ברזילי. למרות שהתגלו ראיות לכאורה למעשים פליליים בפרשה, לא הועמדו השניים לדין. לוי סיים את תפקידו וברזילי פרש מעט מאוחר יותר.
בעדויותיו במשטרה סיפר צ'רני, כי לוי הוא אחד מעורכי דינו וכי הוא נעזר גם בשירותיו של ברזילי. הוא גם התייחס לשכירת משרדו של רו"ח מיכאל ברזילי, אביו של אודי, לשמש כרואה החשבון של הפרויקט ואמר שעשה זאת משום שלא היה מרוצה מהשירות שקיבל ממשרד סומך-חייקין. ברזילי הוא גם רואה החשבון של אהוד אולמרט.
פועלים טוב יותר

דני דנקנר היה סגן יו"ר ויו"ר בנק הפועלים בעת פרשת הולילנד, וגם בעל עניין מרכזי בחברת תעשיות מלח. עובדות אלו קושרות אותו לשתיים משלוש הפרשות שבמרכז כתב האישום, אם כי חשוב להזכיר שהוא נאשם רק בפרשת המלח.
מאיר רבין עמד בקשר עם דנקנר בשני נושאים: הוא ניסה להשיג עבורו מידע בנוגע להפשרת קרקעות המלח, וסייע לאורי שטרית להיפגש עם דנקנר כדי להגיע להסדר חוב. שטרית היה חייב לבנק הפועלים למעלה מ-2 מיליון שקל והבנק מחל על כמחצית מהחוב, כאשר על-פי הנטען גם ש"ד היה בתמונה. חוץ מזה, לשלושה היו עורכי דין משותפים: יורם ראב"ד ייצג את רבין וממשיך לייצג את דנקנר; יוסי בנקל ייצג את שטרית וממשיך לייצג את דנקנר. ראב"ד ובנקל הם בין סניגוריו של דנקנר במשפט הולילנד.
כרם נבות

עו"ד נבות תל-צור הוא מבכירי עורכי הדין בישראל, ואין פלא שרבים משחרים לפתחו. בשלבים שונים של פרשת הולילנד אנו מוצאים את תל-צור בכמה צמתים. הוא היה ועודנו אחד מסניגוריו של אהוד אולמרט בפרשות ראשונטורס וטלנסקי; הוא אחד מסניגוריו של דני דנקנר במשפט הולילנד; הוא היה סניגורו של אביגדור קלנר עד שהלה נעצר בפרשת הולילנד; ונבדקה האפשרות שהוא ישמש כמגשר בין הלל צ'רני לבין ש"ד בסכסוך שבסופו של דבר הוביל להפיכתו של ש"ד לעד מדינה.
גם בין הלקוחות יש קשרים משמעותיים. ש"ד פעל אצל דנקנר לטובתו של אורי שטרית, ולטענתו אף שילם בשמו שוחד כדי לקדם את הפשרת קרקעותיה של חברת המלח. חלקו בפרשת הולילנד ידוע, והוא קושר אותו לצ'רני, קלנר ואולמרט. וכאמור, שלושת האחרים היו או עודם קשורים גם לתל-צור - בלי שהדבר יהווה, כמובן, רימוז כלשהו לגבי תל-צור עצמו.
קרובים ויוזמים

כמה אנקדוטות מעניינות עלו בחקירתו של יעקב אפרתי, לשעבר מנכ"ל המינהל. אפרתי הוא, דרך אשתו, דודו של מאיר רבין - האיש שהיה יד ימינו של ש"ד. ככזה, הוא אשר לטענת המדינה העביר בפועל את רוב תשלומי השוחד למעורבים בשלוש הפרשות שבמרכז כתב האישום. הוא גם מי שהתעניין אצל אפרתי לגבי הקרקעות של חברת תעשיות מלח (חוות שלם, חוות מבחור וחוות יבור). אפרתי עצמו, על-פי כתב האישום, קיבל שוחד מדני דנקנר תמורת טיפולו בקרקעות של חברת המלח.
אפרתי סיפר, כי בתו קרן עבדה תקופה מסוימת בחנות המזכרות של הולילנד, וכי בעקבות המלצתו של רבין התעניינו היא ובעלה ברכישת דירה בפרויקט - אפשרות שירדה מעל הפרק בשל מחיר הדירה. בנוסף לכך (כפי שאישר גם צ'רני), בדקו אפרתי, רבין וצ'רני את האפשרות לשתף פעולה במיזם בנייה בשטח שהופקע בזמנו בידי עיריית ירושלים מתוך מתחם הולילנד. הם נפגשו עם אדריכל ועו"ד אודי ברזילי הכין עבורם טיוטות חוזה, אך הרעיון לא התקדם מעבר לכך. ובשולי המעגל אנו שוב מוצאים את עו"ד יורם ראב"ד, שייצג את רבין ומייצג את דנקנר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה