''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
23°
ירושלים 22°
חיפה 25°
באר שבע 22°
אילת 26°
מדורים
שימושי PLUS

הנדל יוצא למכרז

השופט ניל הנדל לא רוצה שבתי המשפט ירבו להתערב בדיני מכרזים, וסבור שיש להטיל הוצאות ריאליות בהליכים אלו * יש לו גם שאיפה למשימה שיבצע המשפט הישראלי בעשור הקרוב

איתמר לוין
י"ד טבת התשע"ג
הנדל. "אתה חייב להיות דווקני"
הנדל. "אתה חייב להיות דווקני" צילום: איתמר לוין

"הדבר הטוב שצריך לקרות במשפט הישראלי בעשר השנים הבאות הוא אם יהיו כללים לתחומים שונים. כיום למשל יש תום לב והוא חל בכל התחומים. לא צריכה להיות אחידות מלאכותית בין התחומים, שבהם השיקולים המעשיים הם שונים". כך אומר (יום ד', 26.12.12) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, בהרצאה בלשכת עורכי הדין בנושא התערבות בית המשפט בתחום המכרזים. עם זאת, הוסיף, הוא לא בטוח אם המשפט המינהלי בשל כרגע לקביעת הכללים.

הנדל התייחס באריכות לפגמים בערבות הבנקאית, נושא החוזר בתיקים רבים בתחום המכרזים, ויש בו לעיתים חילוקי דעות בין שופטים מינהליים בבית המשפט המחוזי לבין שופטי בית המשפט העליון. הוא הסביר מדוע העליון מעדיף שלא לאשר ערבויות שגויות או פגומות:

"זו סיבה כמעט טכנית. היא נובעת משמירה על השוויון ונועדת למנוע מצב בו בית המשפט יתערב יותר מדי בתחום המכרזים. יש תחומים בהם בית המשפט רוצה להיות מעורב, כמו נזיקין, ויש תחומים שהוא מעדיף לא להיות בהם, כמו ערעורי בחירות. בתחום המכרזים, אם אתה לא קובע כללים - יפנו אליך יותר ותהיה מעורב יותר.

"הנקודה החשובה ביותר היא שיש להסתכל על מכרז כעניין מקצועי. אם הייתי עורך דין בתחום הזה, הייתי דואג לבדוק את הערבות הבנקאית. זה לא 50 עמודים. לפעמים אני לא מבין איך מישהו לא תפס את זה. מספיק שתסתכל על זה והכל יהיה בסדר. עורכי דין צריכים להשקיע עבודה כדי לראות שהערבות בסדר. זה לא כל כך מסובך. אני רוצה שאנשים יבינו שבית המשפט הולך לקחת את זה ברצינות".

"צריך לקבוע כללים עקביים"


עם זאת הדגיש הנדל, כי לעיתים יחרוג בית המשפט העליון מגישה זו. יש דוגמאות בולטות של טעויות, כמו ערבות בנקאית בה התאריך מאוחר ב-100 שנים לשנה הנוכחית, או כאשר סימון השקל אינו ברור. "החריגים יהיו במצב שהטעות עולה על פני המסמך באופן שאני יודע בדיוק מה הכוונה, כאשר זוהי טעות קולמוס וכמעט טכנית", סיכם. "זה המצב כרגע. זה לא חייב להיות המצב המשפטי; אפשר להיות יותר גמיש".

הנדל התייחס גם עקרונית להתערבות בתי המשפט במכרזים: "מה שבית משפט יודע על מכרז עירוני זה מעט מאוד. אני לא יודע בדיוק מה קורה בעירייה, מה ההחלטות, מה הם באמת רוצים. עירייה לא צריכה לתעד הכל כאילו שהיא משטרה. ברשויות גדולות אתה לא יודע כי הן גדולות, בקטנות אתה לא יודע כי הן קטנות, והשופט לא יוצא מזה. לכן צריך לקבוע כללים עקביים, שאתה תדע שעליך לשמור עליהם".

בהתייחסו לתנאי סף במכרזים אמר הנדל, כי הם נועדו להכניס שיקול נוסף ורציונלי מעבר למחיר. "אתה חייב להיות דווקני ולומר: יש תנאים. לעומת זאת, נניח שאדם לא מצרף להצעה שלו אישור מסוים, והוא מגיש אותו רק לאחר שזכה במכרז. אם קיבל את האישור רק לאחרונה - אין לקבל את זה. אבל אם יש לו את האישור הרבה שנים והוא פשוט שכח לצרף אותו, אני נוטה לאפשר לו לצרף אותו. ערבות בנקאית היא עניין טכני ואני לא רוצה לפתוח דיונים בו; כאן הדרישה מהותית יותר ואפשר להוכיח אותה". הוא הדגיש, כי חשוב מאוד לעמוד בתנאי סף, ובמקביל - לא להגזים ולא להפוך כל דרישה לתנאי סף, אלא להתמקד באלו המונעים מראש ממי שאינו מתאים לגשת למכרז.

"לחנך את הרשויות"


הנדל נשאל, האם העמידה על עיקרון השוויון במכרזים לא מביאה לאובדן יתרונות כלכליים לטובת הציבור. הוא השיב, כי אם לא תהיה הקפדה על השוויון - "לא בהכרח טובת העניין תהיה הגורם שישפיע. האינטרס המובנה של הרשות הוא לחסוך כסף, וזה מטה לטובת מי שהציע פחות.

"אני רוצה לחנך את הרשויות לכך שלא תהיה פגיעה בשוויון, שלא יהיה ניגוד עניינים, שלא יהיה משוא פנים, וכדי שבית המשפט לא ייכנס לשיקולים הכלכליים. לטווח הארוך הכללים האלה נכונים וגם מיטיבים עם הכלכלה". בהערת אגב הוסיף הנדל, כי לדעתו יש מקום להטיל הוצאות ריאליות בהליכים סביב מכרזים.

ניל ניגוד עניינים

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה