''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
34°
ירושלים 33°
חיפה 31°
באר שבע 35°
אילת 39°
מדורים
שימושי PLUS

מחקר: 38% מילדי ישראל סובלים מצרידות

מחקר חדש שהתבצע במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, מצא כי 38% אחוז מילדי ישראל סובלים מצרידות לעומת 9% אחוז בלבד בארה"ב * התופעה, השכיחה יותר אצל בנים, עלולה לגרום נזק לטווח ארוך אם אינה מטופלת * סיבות אפשריות לתוצאות המחקר נובעות מהיבטים תרבותיים-חברתיים הנהוגים בחברה הישראלית ומעידים על התנהגויות קוליות לא נכונות של ילדי ישראל

יפעת גדות
י"א טבת התשע"ג
התנהגות קולית מזיקה [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
התנהגות קולית מזיקה [צילום אילוסטרציה: פלאש 90] צילום: פלאש 90

הפרעת קול (דיספוניה) נחשבת לבעיה נפוצה יחסית ברחבי העולם. השכיחות של הפרעות קול בקרב ילדים בעולם נעה בין 6%-23% ובארה"ב לדוגמה הנתונים מעידים על 9%. פעמים רבות אנו נוטים לחשוב כי הפרעות קול של ילדים נגרמות עקב התנהגות קולית מוגזמת (צעקות) ומטפלים נוטים שלא לטפל בכך, היות שהם מאמינים כי התנהגויות אלו יחלפו עם ההתבגרות. אולם, מחקרים שנעשו מעידים שלהפרעות אלו השפעה רחבה על איכות החיים של הילד ושל המתבגר, הפרעת הקול מושכת תשומת לב שלילית, ומהווה מגבלה בבחירת פעילויות. בנוסף, מחקרים אחרים הוכיחו כי ילדים וגם מבוגרים בעלי קול צרוד זוכים לתגובות שליליות בחברה.

מחקר חדש שהתבצע במחלקה להפרעות בתקשורת, במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, בראשותה של ד"ר מיכל איכט, מצא כי 38% מהילדים בישראל סובלים מצרידות וגורם הסיכון המשמעותי ביותר היה מין הילד: בנים סובלים מהתופעה בצורה ניכרת יותר מאשר בנות. המחקר כלל תלמידים בכיתות א', ג' ו-ו' מבתי ספר יסודיים במרכז הארץ. בשלב הראשון של המחקר, הורי התלמידים קיבלו שאלון לגבי מצבו הבריאותי והקולי של הילד (על-מנת להוציא מהמחקר ילדים לקויי התפתחות או ילדים הסובלים ממחלות הנוגעות למנגנון הקול) ולאחר מכן הילדים הוקלטו בשני מצבי דיבור (דיבור ספונטאני וסיפור לפי רצף תמונות) וההקלטות נותחו על-ידי קלינאיות תקשורת על-מנת להעריך את מדדי הקול (איכות, נשיפתיות, מאמץ, חולשה וכדומה).

"לא ניתן להימנע מצעקות"


ד"ר מיכל איכט מסבירה כי "שכיחות גבוהה של תופעת הצרידות בקרב ילדים בישראל איננה מפתיעה, שכן בישראל ישנן מספר תופעות שלא קיימות במדינות אחרות, כגון מספר ילדים גבוה בכיתות ובגנים ובנוסף התרבות המקומית שמעודדת צעקות". לטענתה, "לא ניתן היום להגיע למסיבת גן או יום הולדת ולהימנע מצעקות המפעיל האחראי שעומד מלפני הילדים ומעודד גם אותם לצעוק חזק יותר".

הקשרים תרבותיים נוספים לשכיחות התופעה בישראל יכולים להינתן בהקשר החברתי. "מי שנחשב חזק בחברה שלנו הם אלו שצועקים ודואגים שישמעו אותם. בתוך כיתות של 40 תלמידים, ילד שלא צועק ומתפרץ הוא ילד שלא רואים אותו", מסבירה ד"ר איכט.

על-אף השכיחות הגבוהה של תופעת הצרידות, חשוב לדעת ששימוש בצעקות זו התנהגות קולית שמזיקה לילד. במקרים הקלים "הצעקה" גורמת לילד לנפיחות ואדמומיות, ובמקרים החמורים יותר מצטברות יבלות על מיתרי הקול שגורמות להפרעה דלקתית. הסימנים המחשידים שיש לשים לב אליהם הם קיום של סטרידור (שיעול חזק הנשמע כמו נביחת כלב), הפרעות נשימתיות או הפרעות בליעה. במידה שאלו מופיעים, הם מחייבים אבחון רפואי מקיף.

אחת הנקודות המיוחדות הנוגעות לטיפול בבעיות קול היא העובדה שאין טיפול אחיד וקבוע. ישנן בעיות שצריכות להיבדק על-ידי רופא וישנן בעיות שמטופלות על-ידי קלינאיות תקשורת - הכל תלוי בנסיבות. בנוסף, ילדים שנעשים צרודים בגלל צעקות יכולים לעבור טיפול אצל קלינאית תקשורת וללמוד טכניקות של דיבור מאומץ פחות. גיל הטיפול בצרידות ירד משמעותית בשנים האחרונות וכיום מרבית העיסוק מתמקד בשינוי הרגלים בעייתיים של צעקות ובכי.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה