כיום ידוע שדום נשימה בשינה מעלה את הסיכון לתחלואה קרדיו-וסקולרית כולל יתר לחץ דם, מחלות לב, שבץ מוחי ובנוסף גם סוכרת. דום נשימה בשינה עלול לפגוע באיזון מיטבי של לחץ הדם ושל רמות הסוכר. כל זאת מעבר לפגיעה באיכות השינה וברמת הערנות במשך היום. בשנים האחרונות חלה התפתחות בדרכי האבחון של המחלה וכיום קיימות בדיקות ביתיות שונות, נוסף על הפוליסומנוגראפיה המלאה שמהווה את הבדיקה הסטנדרטית במכון השינה.
אלו הנושאים החשובים שדנו בהם ביום עיון שנערך על-ידי מכון שינה ועייפות בשיבא, בניהולה של ד"ר דליה שכטר-עמיר, המוביל בתחומו בארץ, במטרה להעמיק את הידע בסוגי בדיקות השינה הקיימות בארץ כיום וכן בדרכי הטיפול תוך התייחסות לבדיקות השונות. אוכלוסיית היעד הייתה רופאי אף אוזן גרון בקהילה, שהם עיקר המפנים לבדיקות שינה בשאלה של דום נשימה בשינה.
התאמת הבדיקות
דום נשימה בשינה היא מחלה שכיחה למדי - כ-2%-4% באוכלוסיה הכללית - ועם זאת המחלה אינה מאובחנת מספיק. האבחון הלקוי נובע מחוסר מודעות למחלה ולהשפעותיה הן בציבור הכללי והן בקרב ציבור הרופאים, ומתפישתה כהפרעה סביבתית בלבד, כלומר נחירות המפריעות לבן/בת הזוג.
ד"ר ברוך פונרובסקי, מומחה ברפואת משפחה ופסיכיאטריה ורופא שינה, נתן סקירה מקיפה על בדיקות השינה השונות שנעשות בארץ כיום ומידת התאמתן לנבדקים שונים. בעוד בדיקת השינה המלאה (פוליסומנוגראפיה) היא ה-Gold Standard, הרי שעלותה גבוהה והיא גם כרוכה באי-נוחות לנבדק. לפיכך, פותחו בדיקות חלקיות ביתיות. עם זאת, הבדיקות הביתיות אינן מחליפות בדיקת שינה מלאה ואינן מתאימות לכל נבדק.
הבדיקות הביתיות הנפוצות כיום בשימוש בארץ מתבססות על מדד עקיף ומיועדות לנבדקים עם חשד קליני גבוה לדום נשימה בשינה. בדיקות אלה אינן מתאימות לנבדקים בעלי קוצב לב, לאלו הנוטלים תרופות ממשפחת חוסמי אלפא (תרופות נפוצות להגדלת ערמונית), לחולי סוכרת ואי-ספיקת לב, לחולים עם הפרעה במערכת העצבים האוטונומית ועוד.
במקביל להתפתחויות בשיטות האבחון חלה התקדמות גם בדרכי הטיפול במחלה, הן מבחינת שיטות כירורגיות, התקנים דנטאליים ומכשירי CPAP / BiPAP מתקדמים. ד"ר אייל רוזנצווייג, מומחה למחלות אף אוזן גרון ורופא שינה, סקר את דרכי הטיפול בדום נשימה בשינה, ובמיוחד הדגיש את הצורך באבחון מדויק כבסיס להתאמת טיפול אופטימאלי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה