גרסטל: ביהמ"ש יקבע חסינות לעובד ציבור

נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, הילה גרסטל, סבורה שהודעת חסינות של רשות ציבורית לעובדיה מצריכה בדיקה עובדתית ולא מינהלית בלבד. בכך נוקטת גרסטל עמדה הפוכה מזו של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דליה גנות.

גרסטל אומרת, כי בפסיקה קיימות שתי גישות שטרם הוכרעו בידי בית המשפט העליון בנוגע לבחינת הודעת חסינות (בה לוקחת הרשות הציבורית על עצמה את האחריות הנזיקית למעשי עובדיה). האחת אומרת שמדובר בהחלטה מינהלית, ועל בית המשפט לבדוק רק את תקינות ההליך בו התקבלה. האחרת סבורה, כי בית המשפט נדרש לבצע בדיקה עובדתית לגופו של עניין ולבחון האם התקיימו תנאי החסינות הקבועים בחוק.

גרסטל תומכת בגישה השנייה באומרה, כי היא התואמת את לשון החוק וגם את דברי ההסבר שקדמו לו, בהם נאמר: "מוצע לקבוע כי אם הוגשה תובענה נגד הרשות הציבורית, ואחד הצדדים לתובענה או הרשות הציבורית טען כי מעשה העובד נעשה תוך כדי מילוי תפקידו, יקיים בית המשפט הדן בתביעה הליך מקדמי כדי להחליט אם מעשה עובד הרשות הציבורית נעשה תוך כדי מילוי תפקידו ברשות הציבורית".

עוד סבורה גרסטל, כי הנטל להוכיח את קיום החסינות אינו אחיד. כאשר מדובר בעובדי מדינה, יכול התובע לנסות ולהוכיח שהיא אינה קיימת. לעומת זאת, כאשר מדובר על עובדי רשויות ציבוריות אחרות - על אותם עובדים להוכיח שהם זכאים לחסינות ובית המשפט יחליט האם להעניק להם אותה.

הדברים נאמרו בהחלטתה של גרסטל לדחות בקשה לחסינות של שתי עובדות בארגון ארגון מסיל"ה - מרכז סיוע ומידע למהגרי עבודה ופליטים בתל אביב. הבקשה הוגשה במסגרת הודעת צד ג' ששלחה להן ולעיריית תל אביב חברת החדשות של ערוץ 2 בתביעתו של הצלם מירו ממן, אשר הוגשה בטענה להפרת זכויותיו בסרט תדמית שצילם עבור ארגון מסיל"ה. ממן הגיש תביעה נגד חברת החדשות בטענה לשימוש בקטעים מן הסרט ללא מתן קרדיט, וחברת החדשות שלחה הודעת צד ג' לעירייה ולעובדות בטענה שהן אשר מסרו לה את הסרט. גרסטל קבעה, כי העובדות לא העבירו את הסרט במסגרת תפקידן השלטוני ולכן לא ייהנו מחסינות מפני התביעה.