היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מתנגד לכל הבקשות לפסילת מפלגות מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-19. מדובר בבקשות לפסילת בל"ד, רע"מ-תע"ל, עוצמה לישראל, שס ויהדות התורה, וכן לבקשה לפסול את התמודדותה של ח"כ חנין זועבי.
בנוגע לבל"ד ולרע"מ-תע"ל מזכירה הפרקליטות, כי בג"ץ פסק שעצם התמיכה בהפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה אינה מהווה עילת פסילה. עוד היא אומרת, כי יש לעמוד ברף גבוה ביותר של הוכחה כדי להביא לפסילת מפלגות, וכי מצע מפלגה בלבד אינו מספיק כדי לבסס פסילה. גם אם בנוגע לשתי רשימות אלו קיימת "קירבה מטרידה לרעיון של שלילת ישראל כמדינה יהודית", ממשיכה הפרקליטות, "כמו גם על תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור", הרי שהראיות שהוצגו בבקשות נגדן אינן מספיקות כדי לעמוד ברף שקבע בג"ץ.
גם לגבי זועבי אומרת הפרקליטות, כי בהתאם למבחנים הנוקשים שקבע בג"ץ, ועל-אף שבעניינה "מדובר בהצטברות ראיות משמעותיות ומטרידות במיוחד, המתקרבות לגבול האסור", הרי שאין בהן אותה מסה קריטית הנדרשת לצורך פסילתה.
לגבי עוצמה לישראל אומרת הפרקליטות, כי אין תשתית ראייתית משכנעת, ברורה וחד-משמעית שתתמוך בטענה לפיה המפלגה הציבה לעצמה כיעד מרכזי את שלילתה של ישראל כמדינה דמוקרטית. לדברי הפרקליטות, יש צורך ששלילה כזו תהיה יעד מעשי של מפלגה, כדי לפסול אותה מהתמודדות בבחירות. לגבי הטענה לפיה המפלגה מסיתה לגזענות בפעילותה נגד מסתננים אומרת הפרקליטות, כי הראיות "משמעותיות ומטרידות יותר" ומעשיהם של כמה מן המועמדים בה "קשים וצורמים ביותר", אך אין בהן כדי לגבש את המסה הקריטיתה הדרושה לשם פסילתה.
הבקשות לפסילתן של שס ויהדות התורה התמקדו בטענה שהן מדירות נשים ובכך פוגעות בדמוקרטיה, אך לדעת הפרקליטות אין הדבר מלמד על שלילת קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית ואין במצען ובפעילותן כל קריאה מעשית לשלילה שכזו.
צילום: דרושה מסה קריטית של ראיות [צילום: פלאש 90]
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה