בית המשפט מחזק זכות הגישה לערכאות

בית המשפט העליון ביטל (יום ה', 9.10.03) פסק דין של השופט אמנון סטרשנוב מבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו נדחתה על הסף תביעה שהגיש המערער נגד חברת הביטוח מגדל. התביעה נדחתה בנימוק שהמערער, עו"ד דרור אורן, הוא "תובע קש". מגדל מיוצגת על-ידי עו"ד נירה להב.

המערער, שהוא בעל פוליסת ביטוח חיים בחברת הביטוח מגדל, הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגד החברה, בטענה שבחישוב הפרמיה עבור רכיב ה"ריסק" בפוליסות ביטוח חיים שנרכשו בשנות ה-90', עושה החברה שימוש בלוחות תמותה משנות ה-50'. המערער הגיש לבית המשפט בקשה לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית.

לבית המשפט הוגשו באתה עת שתי תביעות נוספות בעניין, והן אוחדו ביוזמת בית המשפט עם תביעתו של אורן.

התברר, כי התובעים הנוספים הגישו כבר תביעה בעניין לבית המשפט המחוזי בירושלים, תביעה שנמחקה ביוזמת הצדדים. סשטרנוב ביסס את עמדתו על כך שמדובר למעשה באותה תביעה עצמה.

"כל כולה של עילת התביעה [בשני ההליכים] מבוססת - כפי שאף מודה בכך ב"כ המשיבים - על ה'שימוש הפסול' שעשו, לטענתו, החברות הנתבעות בלוחות התמותה המיושנים. שלושת חברות הביטוח הנתבעות בשלושת התיקים שבפני היו אותן נתבעות בתביעה שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים, וגם התובעים, ה"ה אייל ומיכאל גוטמן (שתביעתם אוחדה עם תביעתו של אורן; ר.כ.) הינם אותם תובעים (למעט תובע נוסף שהוסף לתביעה בת"א 2553/99, הוא עו"ד דרור אורן), אשר יוצגו גם על-ידי אותם עוה"ד המייצגים אותם עתה. העובדה שבבית המשפט בירושלים נתבקש סעד כספי, ואילו כאן מסתפקים המשיבים בבקשה לסעד הצהרתי גרידא, אין בה לשנות ממהות התביעה כשלעצמה ומעילת המחלוקת המרכזית והאמיתית בין הצדדים", ציין סטרשנוב.

סטרשנוב סבר, כי הגשת התביעה מחדש בתל אביב מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. לדעתו, התובעים הגיעו למסקנה שעדיף להם, משיקולים השמורים איתם, למחוק את התביעה בירושלים ולהגישה מחדש, כעבור חודשיים, בתל אביב. באשר לעו"ד אורן, קבע סטרשנוב שמדובר ב"תובע קש", כלומר בהצטרפות פיקטיבית להליך, שנועדה להכשיר את התנהגותם של התובעים האחרים.

מנגד טען אורן, באמצעות עו"ד ניצן שמואלי, כי אינו תובע פיקטיבי. לטענתו, בניגוד לשני התובעים האחרים, הרי שהוא לא היה כלל צד בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים; התביעה שהגיש בתל אביב אוחדה שלא ביוזמתו, לפי החלטת נשיא בית המשפט המחוזי, עם התביעות האחרות; ויש לו עילת תביעה אישית ונפרדת מזו של התובעים האחרים.

עוד טען אורן, כי הוא רכש את הפוליסה שלו לאחר שהוסף לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח פרק הנוגע לתובענות ייצוגיות, וכי דחיית תביעתו על הסף שוללת ממנו את זכותו לפנות לערכאות ולהביא את דברו בפני בית המשפט. אורן הוסיף, כי ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים שונה מההליך שהגיש בתל אביב מבחינת הסעד, העילות והתשתית העובדתית.

בהחלטתו לבטל את פסק דינו של סטרשנוב מציין שופט בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, כי לדעתו, לא הייתה במקרה זה עילה מספיקה לדחות את התביעה על הסף. אמנם, מציין ריבלין, "לבית המשפט קנויה גם סמכות טבועה לסלק תובענה על הסף - אם במחיקתה ואם בדחייתה - מקום בו עשה בעל-דין שימוש לרעה בהליכי משפט". ואולם, השימוש בסמכות זו צריך להיעשות בזהירות רבה, בשל משמעויותיו מרחיקות הלכת.

"בית המשפט המחוזי הביע את הסברה", מציין ריבלין, "כי המערער שלפנינו הוא בבחינת 'תובע קש'. בית המשפט נימק סברתו זו בניסיון האמפירי המורה, כי במקרים רבים מוגשת תובענה ייצוגית ביוזמת עורך-דין, ואילו האדם שבשמו מוגשת התביעה איננו אלא 'תובע קש'. ובלשון בית המשפט: 'מדובר בדרך כלל בסוג מסוים של 'תובע קש', המוצג כתובע אך לצורך קבלת הסכמה להכרה בתביעה כתובענה ייצוגית, ומבלי שיש לו עניין ישיר או אישי בתוצאות התביעה'".

ואולם, קובע ריבלין, אין די בחשש שהעלה בית המשפט כדי לחסום את זכותו של אורן להביא את עניינו בפני בית המשפט. "נראה", קובע ריבלין, "כי בהבחנה אמפירית-כללית זו - אף אם יש בה ממש - לא סגי כדי לקבוע, כי גם המערער שלפנינו הוא 'תובע קש' שכזה. סברתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה אינה נתמכת בראיות מוצקות, כנדרש בהתחשב בנפקות סילוקה על הסף של התובענה. אמנם, עיון בתיק מגלה מספר 'רמזים' להשתלשלות העניינים, שהובילה להגשת התביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לאחר שנמחקה התובענה בירושלים. הכוונה בעיקר לדברים, שאמרו עורכי-הדין המייצגים את המערער עתה, ושייצגו את המערער ואת יתר התובעים בהליכים שהתקיימו בבתי המשפט המחוזיים. מן הדברים ניתן ללמוד על הדומיננטיות של עורכי-הדין בניהול העניינים. אלא שרמזים אלה - גם אם מעוררים אי-נחת מסוימת - לא די בהם כדי לבסס את המסקנה כי המערער - שהוא בעצמו עורך-דין אשר לא היה צד לתביעה הראשונה, ואף רכש את הפוליסה שלו לאחר מועד הגשתה - הוא בבחינת 'תובע קש' ותו לא".

משלא הוכח כי אורן הוא "תובע קש", מקבל ריבלין את הערעור וקובע כי תביעתו של אורן תידון לגופה בבית המשפט המחוזי.

(עא 2452/01 עו"ד דרור אורן נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ)