הפשרות הקרקע לקיבוצים הגיעו בעשור האחרון ל-250 מיליון ש"ח. כך ציין מנכ"ל ברית פיקוח, ירון רייכמן, ביום עיון בנושא הקרקעות החקלאיות.
בנוסף ציין רייכמן, כי סכום של כ-200 מיליון ש"ח, חזר למדינה כתשלום ישיר או באמצעות מיסים עקיפים.
במהלך הכנס אמר רייכמן, כי שיטת התשלום מראש על הקרקע בסכום מהוון, על-פי שוויה ביום התשלום, במנותק משוויה האמיתי ביום המימוש, יוצרת עיוותים. בדרך זו שילמו הקיבוצים למעלה מ-%100 מערכה של הקרקע למדינה. הדבר נכון בעיקר לגבי עיסקות שבוצעו בשנים האחרונות עקב המיתון בענף הנדל"ן כולו.
במסגרת יום העיון הציג רייכמן דוגמא לעסקת הפשרת קרקע על-פי החלטת 727 של המנהל. מתוך השווי הכולל של הקרקע, מעוברים %73 לקופת המדינה, ו-%27 נותרים בידי הקיבוץ. מחלקו של הקיבוץ משולמים %3 - מיסי רכישה ומכירה ו-%3-%10 נוספים - כמס שבח. כלומר בסופו של התהליך נותרים בידי הקיבוץ %15-%21.
כך למעשה קורה שבאזורים בהם מחיר המכירה של יחידת דיור הוא 160 אלף דולר, בבניה במרקם עירוני, נותרים כיום כ-22 אלף דולר בידי הקיבוץ. סכום זה קרוב לפיצוי בגין הפקעת קרקעות חקלאיות. לכן ישנם גופים רבים שאינם מוכנים לאפשר יזמות לבניה על האחרונות רק כמחצית משיווק הקרקעות לבניה בוצע על-ידי המנהל וזאת למרות ש-%94 מהקרקעות הפנויות הן בבעלות המנהל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה