ביהמ"ש פסל הודעות דוא"ל שהוגשו כראיה - לל

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, ד"ר עדי זרנקין, סירב לקבל כראיה הודעות דוא"ל של עובד לשעבר בחברה בתביעת החברה נגדו. זרנקין קובע, כי החברה לא הוכיחה שמדובר בהודעות אותנטיות, ועצם הוצאתן מתא הדוא"ל הפרטי של העובד הייתה פגיעה בלתי חוקית בפרטיותו.

ההודעות הוגשו במקובץ, מבלי שהחברה תביא לעדות את אנשי המחשב אשר הוציאו אותן מתא הדוא"ל של העובד. לעומת זאת טען העובד, כי ההודעות שהוצגו אינן אלו שכתב וכי החברה ביצעה שינויים בהודעות ומחקה אחרות. זרנקין עומד על כך שהחברה אפילו לא מסרה את שמותיהם של אנשי המחשבים אשר לדבריה שיחזרו את ההודעות בתא הדוא"ל של העובד, ולא פירטה אלו הודעות שוחזרו וכיצד.

"לא ניתן לדעת אם התדפיסים של הודעות הדוא"ל ושל הקבצים נשוא הדיון, אכן נשלחו בדוא"ל על-ידי שמעון [העובד הנתבע] ושוחזרו על-ידי התובעות, או שמא התובעות הציגו קבצים קיימים מהשרת שלהן", אומר זרנקין. הוא מסכם באומרו, כי ברור שקובץ ההודעות לא הוגש בידי מי שכתב אותן (העובד) או באמצעות עד אחר שיכול להעיד על האותנטיות שלהן, ולכן אין לקבלן.

כאמור, זרנקין מוסיף וקובע, כי גם הפגיעה בפרטיותו של העובד פוסלת את ההודעות כראיה. מתוך 46 ההודעות שביקשה החברה להגיש, 30 נשלחו מתא הדוא"ל הפרטי של העובד. הוא מזכיר, כי בית הדין הארצי לעבודה קבע שאין לקבל כראיה הודעות כאלו, והוא מאמץ גישה זו.

ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה של יצרניות הציוד למטבח ניגא ונירוסטה צפון נגד חברת קירו סקאי, שמעון אלוף ושלמה בר-ציון שהוגשה בטענה להעתקת דגמים ייחודיים של התובעות. מאחר שהתביעה התבססה במידה רבה מאוד על הודעות הדוא"ל, היא נדחתה לאחר שזרנקין פסל את כשרות ההודעות כראיה. זרנקין חייב את התובעות בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. את התובעות ייצג עו"ד שלמה כרוב, את קירו סקאי ייצג עו"ד צחי הרבון, ואת בר-ציון - עו"ד יוסף סיידוף.