העליון: למעט בפסקי בורר בהיעדר התייצבות

בורר רשאי אומנם לקבל החלטה בהיעדר התייצבות, אך השימוש בכלי זה צריך להיות זהיר ונדיר - בדומה לאופן בו בתי המשפט עושים זאת. כך אומר (יום א', 9.12.12) בית המשפט העליון.

השופט עוזי פוגלמן מזכיר את סמכותו של שופט לפסוק בהיעדר התייצבות ומוסיף: "הוא הדין גם ביחס לסמכות לפסוק בהעדר בעל דין בגין אי-התייצבות - אף בסמכות זו יש לעשות שימוש במשורה וכאמצעי אחרון... השתת סנקציה של מתן פסק בוררות במעמד צד אחד, בלא שקוימה החובה ליתן התראה ברורה קודם לכן, פוגעת בעיקרי הצדק הטבעי - אשר חלים, במידה משתנה, על כל בוררות באשר היא".

השופט יורם דנציגר אומר: "השימוש בסמכות הנתונה לבורר ליתן פסק בוררות בהיעדר התייצבות (או בהיעדר ציות לצו) צריך להיות זהיר ומדוד, בדומה לשימוש הזהיר שנעשה בסמכות המקבילה הנתונה לבית המשפט ליתן פסק דין בהיעדר התייצבות. ב'ארגז הכלים' של הבורר ושל בית המשפט מצוי כלי מתון יותר - פסיקת הוצאות - אשר ראוי שייעשה בו שימוש בטרם יינתן פסק בוררות או פסק דין בהיעדר התייצבות. רק במקרים חריגים, כאשר בעל הדין מביע זלזול מתמשך ובוטה בהליך המשפטי, יש מקום לנקוט בסמכות".

הדברים נאמרו בהחלטת בית המשפט העליון לדחות ערעור על אישורו של פסק בורר של עו"ד י' פאר, במחלוקת בין מושב ירחיב לבין עידו דקל. פאר דחה את תביעתו של המושב משום שלא התייצב לדיון, בית המשפט המחוזי אישר את הפסק ובית המשפט העליון עשה כמותו - למרות מה שהגדירו השופטים כ"אי-נחת" מן התוצאה, וזאת בשל נסיבות ההחלטה. השופטת דפנה ברק-ארז הצטרפה להחלטה ולהערות של פוגלמן ודנציגר. את המושב ייצגו עוה"ד אלעזר בשארי וליאור הרמתי, ואת דקל - עו"ד רונן זינגר.