''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
25°
ירושלים 19°
חיפה 25°
באר שבע 22°
אילת 27°
מדורים
שימושי PLUS

עיתון ידיעות אחרונות חוייב לפרסם כתבת-תגובה לפרסום משמיץ בפרשת רצח רבין

העיתון הגיע לפשרה עם התובעים, 2 אנשי אקדמיה ורופא מומחה, לאחר שהציג אותם כסהרוריים והזויים וכרוצחים השניים של רבין; השופטת יהודית שבח הילכה בין הטיפין, וניסתה "להימנע מקביעות עובדתיות בשאלות היסטוריות/לאומיות"

נועם שרביט
ט"ז תשרי התשס"ד

בית משפט השלום בתל אביב חייב (8.10.03) את העיתון ידיעות אחרונות לפרסם, באחד ממוספי '7 ימים' שייצאו בחודש נובמבר, כתבת-תגובה העוסקת בנושא תיאוריית הקונספירציה מאחורי רצח רבין. זו תיכתב על-ידי שני אנשי אקדמיה ורופא מומחה, אותם הוא הציג בכתבה שפרסם, כסהרוריים והזויים.

ביום 21.12.01 פרסם כתב מוסף '7 ימים' של ידיעות אחרונות, יובל קרני, כתבת שער רחבת-היקף, שכותרת השער שלה "הרצח הכפול", וכותרת הכתבה "רוקדים על הדם", העוסקת בנסיבות העובדתיות של הירצחו של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין, בכיכר מלכי ישראל בשנת 1995.

בעקבות פרסום הכתבה, הגישו שלושה מהמרואיינים בה - ד"ר דוד חן, רופא מנתח וסא"ל במיל', פרופ' הלל וייס, מרצה בכיר לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, ופרופ' אריה זריצקי מומחה בגנטיקה מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע - תביעת דיבה על-סך 300,000 ש"ח, נגד העיתון, הכתב יובל קרני, והבעלים ארנון מוזס.

השלושה טענו, באמצעות עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, כי הכתבה הציגה אותם באור שלילי, דעותיהם הוגדרו כאבסורדיות וכהזויות, והם נצטיירו כפנטזיונרים וסהרוריים. עוד טענו, כי הכתבה הציגה אותם כאילו הם נימנים על רוצחיו (השניים) של יצחק רבין ז"ל.

בפתח דבריה, ציינה סגנית-הנשיא יהודית שבח, כי "התובענה אף עוסקת בתיאוריית התובעים בדבר הדרך בה נרצח יצחק רבין ז"ל, בשאלות שהתעוררו בקשר לרצח ובכנס בו השתתפו חברי הוועדה הציבורית לחקר האמת מאחורי רצח רבין". ואולם "בית המשפט ישתדל, ככל שהדבר ניתן להימנע מקביעות עובדתיות בשאלות היסטוריות/לאומיות".

שבח אף ציטטה מדברי בית המשפט בתביעתו המפורסמת של ראש הממשלה שרון נגד העיתונאי עוזי בנזימן, שם נסב הדיון סביב סוגיית האמת ההיסטורית בכל הנוגע למערכת היחסים שבין אריאל שרון לבין מנחם בגין ז"ל במהלך מלחמת לבנון, שיקר או לא שיקר: "קביעתה של אמת היסטורית הינה, במידה רבה, נושא להערכה העשויה להשתנות מחוקר לחוקר ואף מזמן לזמן... גם כשבית המשפט אינו מוצא מנוס מלהידרש למחלוקת המתייחסת לאירוע היסטורי, עליו להיות ער למגבלות שבגדרן הוא פועל... ואל לו להתיימר להכריע בדבר האמת ההיסטורית לאשורה או במלוא היקפה".

בשל כך, הציעה שבח לצדדים להסדיר את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, "בדרך בה יכבד כל צד את דעותיו של הצד שכנגד, גם אם הן חריגות. באותה מידה, יקבל כל בעל דין ביקורת על דעותיו שלו. הצעתי לצדדים כי הנתבעים יפרסמו באחד המוספים הקרובים של '7 ימים' כתבת-תגובה, שתיכתב על-ידי התובעים עצמם וכי בית המשפט יקבע את מיקומה ואת מידותיה".

לאחר שהצדדים הודיעו כי הם מקבלים, עקרונית, את הצעתה, קבעה השופטת כי "התובעים יחברו כתבה פרטית הכוללת את תגובותיהם לכתבה נשוא התביעה ואת הסברת עמדותיהם. התובעים רשאים לכלול בכתבה זו תמונות". הכתבה תפורסם באחד ממוספי '7 ימים' שיפורסמו בחודש נובמבר הקרוב, וכותרתה תהיה 'תגובת התובעים לכתבה מיום 21.12.01', ומתחתיה כותרת משנה: 'כתבה נגדית פרטית'".

הכתבה, ששיטחה לא יעלה על 3/4 מגודלו של עמוד רגיל במוסף, תפורסם "מייד לאחר סיום המדור "מכתבים למערכת" (מדור התגובות) ובצמוד אליו, עם קו מפריד בין מדור התגובות לבין הכתבה".

ת.א. 204559/02 ד"ר דוד חן ואח' נ' ידיעות אחרונות ואח'

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה