גינויי מוסלמים זוכים ליותר סיקור תקשורתי

מאז אירועי ה-11 בספטמבר, מסרים שליליים על אודות המוסלמים זכו לתשומת לב תקשורתית רבה יותר, בהשוואה למסרים חיוביים - כך מגלה מחקר חדש שערך החוקר כריסטופר בייל, סוציולוג מאוניברסיטת צפון קרולינה ואוניברסיטת מישיגן.

"לסיקור תקשורתי זה יש השלכות, מה שמאפשר לארגונים שוליים להגדיר מחדש את מה שאנו חושבים כזרם המחשבה המרכזי", מסביר החוקר בייל.

לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר, החל בייל להתעניין בשיח הציבורי סביב האיסלאם. בייל רצה להבין כיצד ארגונים בעלי אג'נדות פרו ואנטי-איסלאמיות תיקשרו עם התקשורת. הוא אסף 1,084 הודעות לעיתונות מ-120 ארגונים שונים, כולל קבוצות מוסלמיות וקבוצות נוצריות אוונגליסטיות, והשווה את ההודעות לעיתונות עם 50,047 מאמרים בעיתונים ותמלילי שידורי טלוויזיה מהשנים 2001 ו-2008, כדי לגלות לאלו מהארגונים הייתה ההשפעה הטובה ביותר על הסיקור התקשורתי.

בייל ניתח מאמרים מהניו-יורק טיימס, USA Today, וושינגטון פוסט, כמו גם שידורי טלוויזיה של רשתות פוקס, CNN ו-CBS כדי להבטיח מגוון רחב של אג'נדות.

הוא מצא כי להודעות לעיתונות שהיו רגשיות יותר והציגו פחד וכעס היו הסיכויים הטובים ביותר להשיג את תשומת לב התקשורת. "הקבוצות שקיבלו את מירב תשומת הלב, בייחוד לאחר אירועי ה-11 בספטמבר היו הקבוצות הכי פחות מיוצגות או מה שאני מכנה 'הקבוצות השוליות'", אמר בייל, והוסיף: "כאשר אני אומר שוליים, אני לא מתכוון לקבוצות חסרות השפעה, אלא כאלה שהמסרים שלהן היו שונים מכל האחרים".

"כך לדוגמה, ארגונים מוסלמיים פרסמו הודעות המגנות טרור כמעט בכל אירוע", אמר בייל, "אך הודעות אלה היו בדרך כלל חסרות רגש, ולכן הן זכו לסיקור תקשורתי מועט. לעומת זאת, קבוצות מוסלמיות העבירו מסרים זועמים ומלאי רגש בתגובה למקרים של אפליה נגד מוסלמים. הודעות אלה קיבלו תשומת לב תקשורתית רבה יותר", מסביר בייל.

"מקריאה בעיתון ומצפייה בטלוויזיה מתקבל הרושם שלמוסלמים אכפת פחות מגינויי טרור, אך יש להם רגישות יתר לאיסלאמופוביה", הדגיש בייל.

המחקר מגלה כי "אפקט השוליים" של המסרים הרגשיים אשר זוכים למירב תשומת הלב, מדרבן את הקבוצות האנטי-מוסלמיות אשר פרסמו הודעות לעיתונות מהסוג הזה. ניתוח של הרישומים הכספיים (ממס הכנסה) של קבוצות אנטי-מוסלמיות מגלה כי תשומת הלב התקשורתית רק הגבירה את השפעת הקבוצות וסייעה לחזק את כוחן במשך השנים.