נחתם ההסכם הסופי לשיפור תנאי עובדי הקבלן

שר האוצר יובל שטייניץ ויו"ר ההסתדרות עופר עיני, חתמו (יום ג', 4.12.12) על ההסכם המלא לשיפור שכרם ותנאי העסקתם של עובדי השמירה והניקיון במשרדי הממשלה.

עקרונות ההסכם יחולו גם על הגופים הנתמכים והמתוקצבים, לרבות רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות. כזכור, בחודש פברואר השנה חתמו שר האוצר ויו"ר ההסתדרות על מסמך עקרונות מוסכמים באשר לשיפור שכרם ותנאי העסקתם של עובדי קבלן אלו. עם החתימה על מסמך העקרונות החלו צוותים משני הצדדים לגבש את ההסכם המלא, בו מפורטות האוכלוסיות הזכאיות להטבות, מדרגות השכר, וההטבות השונות הניתנות בהתאם לתנאיהם של עובדי המדינה.

באוצר אמרו היום כי המדינה תפעל להחיל את ההסכם בהקדם האפשרי על ספקי השירותים להם התקשרויות קיימות, כדי שהשכר והתנאים הסוציאליים יוענקו באופן רטרואקטיבי לעובדי השמירה והניקיון החל מה-1 במאי 2012, כפי שנקבע במסמך העקרונות.

למעלה מ-60% מחוזי ההתקשרויות עם ספקי השירות צפויים להסתיים כבר בשנת 2012, כך שמכרזי ההתקשרויות החדשים שייחתמו, יתבססו על עקרונות הסכם עובדי הקבלן. באשר להתקשרויות הקיימות, אמרו באוצר כי מאחר שיש לכבד הסכמים קיימים, נקבע כי משרדי הממשלה יפנו לקבלני השירותים בבקשה להחיל את ההסכם על עובדיהם בתמורה לפיצוי כספי.

החלת עקרונות ההסכם על הגופים הנתמכים והמתוקצבים (לרבות רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות) תיעשה בהתאם להסכם העקרונות שנחתם. משרד האוצר יגיש הצעת מחליטים לאישור הממשלה, במסגרתה המדינה תפעל להחלת עקרונות ההסכם לשיפור שכר ותנאים סוציאליים בקרב הגופים הנתמכים והמתוקצבים, בהתאמה ובשינויים הנדרשים. בהתאם לכך, הצעת ההחלטה תנחה את שרי הממשלה, כל אחד בתחומו, לפעול להחלת ההסכם הקיבוצי של עובדי הקבלן.

מה כולל ההסכם?

"כפייה על המגזר הפרטי התחרותי"

עו"ד אילן שמעוני, יו"ר חברות הניקיון בישראל, בירך על ההסכם, אך הוסיף כי "הארגון מצר ומוחה בתוקף על כך, כי הסכם המסגרת שנחתם על-ידי הממשלה יוצר בפועל אפליה מובנית ומעוולת בתעריפי השכר ותנאי השכר שבין עובדי הניקיון המועסקים במגזר הציבורי לבין עובדי הניקיון המועסקים במגזר הפרטי. כך יצר ההסכם מצב לפיו עובד א' המועסק בניקיון במגזר הציבורי, (במשרדי הממשלה), יקבל שכר של 4,500 שקל לחודש בתוספת סל זכויות ראוי, ואילו עובד ב' המועסק במגזר הפרטי יסתפק רק בשכר של 4,300 שקל לחודש ויוותר עם סל זכויות מצומק.

"בעצם דאגה הממשלה לעצמה בכך שהיא לבדה, תמשיך לרכוש שירותי ניקיון שאינם בליבת עיסוקיה בשיטת מיקור החוץ כמקובל במשק יעיל ומודרני תוך הבטחת זכויות עובדי הניקיון באמצעות חוק הגברת האכיפה, ואילו מן הצד השני היא כופה באמצעות ההסתדרות הכללית החדשה שהיא הצד הדומיננטי בהסכם, העסקה ישירה של עובדי הניקיון דווקא על המגזר הפרטי אשר חי בעולם עסקי תחרותי המחייב גמישות והתמקדות מיוחדת בליבת העסק".