צדק נוסח בד"ץ

שני בד"צים חרדיים פעלו בניגוד מוחלט לחוק הבוררות, הוציאו פסקי דין במעמד צד אחד ומאוחר יותר פעלו כקופת הוצאה לפועל. כך קובע (17.11.12) שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, עודד גרשון.

רחל הולצמן מכרה דירה למרדכי פש, אשר העלה טענות לפיהן רימה אותה בנוגע לגודל הדירה ומיקומה. בינואר 2011 הוציא "בית דין צדק - חניכי הישיבות" בבני ברק, לבקשתו של פש, צו עיקול נגד הולצמן מבלי שהיא חתמה על כתב בוררות בפני בד"ץ זה. באפריל 2001 הוציא "בית דין צדק - אזור הצפון שעל יד הקהילה החרדית - חיפה" צו מניעה זמני נגד הולצמן, שוב מבלי שחתמה על כתב בוררות.

לאחר שחתמה הולצמן על כתב הבוררות, קיים הבד"ץ בחיפה שתי ישיבות, בהן לטענתה לא ניתן לה להביא עדים וראיות. באוגוסט 2011 הטיל עליה בית הדין קנס של 60,000 שקל, ואף קבע כי "אם לא יתאפשר לרשום הדירה על שם הקונים בטאבו, או אם ברצון המוכרת לבטל המקח, תשלם המוכרת כל הסכום ששולם לקניית הדירה". בנובמבר 2011 איים עליה הבד"ץ בהטלת חרם אשר יפורסם ברבים בפשקווילים. במקביל, הורה בית הדין לאדם שלישי להעביר לבד"ץ 315,000 שקל שהיה עליו להעביר להולצמן.

גרשון אישר להולצמן להגיש בקשה לביטול פסקים אלו, למרות שפנתה לבית המשפט באיחור, וזאת לנוכח הפגמים הכבדים שנפל בהם ואשר לכאורה מצדיקים את ביטולם. הוא מזכיר, כי כל גורם שמחוץ לבית המשפט הפועל כבורר, חייב לפעול על-פי הוראות חוק הבוררות, אך שני הבד"צים פעלו בניגוד לחוק זה.

לדברי גרשון, אסור היה לבתי הדין לנהל הליכים כלשהם לפני שהולצמן חתמה על כתב בוררות. הפסק מאוגוסט 2011, מוסיף גרשון, מנוגד לתקנת הציבור, שכן הוא עלול להביא למצב בו הולצמן תחזיר את הכסף אך פש יישאר בעלי הדירה. הבד"ץ לא היה רשאי לתת החלטות לאחר אותו מועד, ובוודאי שלא יכול היה להפוך את עצמו ללשכת הוצל"פ משום שהחוק אינו מעניק לו סמכות כזו.