הקמת גוף הביקורת על הפרקליטות מתעכבת בשל הבחירות. כך מסר (יום ג', 27.11.12) פרקליט המדינה, משה לדור, במפגש עם נשיאות הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין. הוא הדגיש, כי הגוף יוקם במתווה שקבע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אך "אסור שהוא יפגע בתחושת הביטחון העצמי של פרקליטים כאשר הם מתפקדים ביום-יום". עוד גילה, כי הפרקליטות קרובה לסיום העבודה הממושכת על הקוד האתי לעובדיה.
לטענת לדור, הביקורת על הפרקליטות בישראל כבר כיום נרחבת בהרבה מאשר מקובל בעולם, "ואנחנו חיים איתה בסדר גמור". לדבריו, פרקליטים הועמדו לדין משמעתי בידי נציבות שירות המדינה בשנים האחרונות, אם כי סירב לפרט. "אין הרבה אנשים בשירות הציבורי שמתמודדים מדי יום לטענות של הצד שכנגד על תיפקודם", אמר לדור, בציינו שבמקרים המתאימים ניתן לפנות לבתי המשפט. לדבריו, אין בשום מקום בעולם מערכת העוסקת בביקורת על ההחלטות המקצועיות של הפרקליטות.
לדברי לדור, בתקשורת נעשים ניסיונות לרפות את ידיהם של פרקליטים ולפגוע במילוי תפקידם, במיוחד בתיקים גדולים, כאשר "ערב העלאתו של עד התביעה מספר אחת על דוכן העדים, אני כפרקליט מוצא כותרות ענק בכל העיתונים המתייחסות אלי כמי שלא פעל כהלכה". לדור התכוון בכך להתקפה על אורי קורב במשפט אולמרט, כפי שהרחיב בהמשך. לדור הזהיר מפני מצב בו גוף הביקורת "ישמש במה להחלשת כוחם ותפקודם של הפרקליטים". הוא טען, כי הפרקליטות כמעט ואינה יכולה לשחק בזירה התקשורתית, גם כאשר נמתחת עליה ביקורת בעקבות תוצאותיו של משפט כזה או אחר.
"תיק ליברמן - תקופה ארוכה מדי"
לדור מתח ביקורת על המשטרה באומרו, כי חלק ממסיבות העיתונאים שמתקיימות בסיומה של חקירה או אפילו בראשיתה, "הן בלתי ראויות, הן פסולות, הן משבשות ואנחנו לא חיים עם זה בשלום בכלל". ואולם, הוסיף, אין אפשרות למנוע מהמשטרה והפרקליטות לעמוד בקשר עם הציבור והתקשורת, ואין לומר שהפתרון הוא לא למסור לציבור דבר בתיקים מעוררי עניין.
"יש פרסומים בתחילתן של חקירות שפוגעים בחשוד, משבשים בצורה קשה את החקירה ומשפיעים על ההליך", אמר, אך קבע נחרצות שאין זה נכון להטיח תמיד את אשמת ההדלפה במשטרה או בפרקליטות, שכן יש עוד גורמים אפשריים כגון עדים, חשודים וסניגורים. "לפעמים הם יכולים לפרסם ידיעה שהיא ממש לא נכונה, כי עליהם אין גוף ביקורת", הוסיף. "חשוד יכול להדליף מידע כדי לשלוט בו אם הוא יודע שהמידע ממילא יפורסם, ואחר כך הוא יגיד שהמשטרה מדליפה".
בהתייחסו לתיק אביגדור ליברמן אמר לדור, כי ההחלטה תהיה "ממש ממש בקרוב". לדבריו, "בציבור התיק הזה נתפס כנמשך 12 שנים, וענייני ליברמן טופלו במשך תקופה ארוכה, אולי ארוכה מדי, מול קשיים עצומים. רוב הראיות הן בחו"ל, האנשים לא משתפים פעולה, לפעמים אתה מבלה שנה וחצי בענייני חשיפת חומרים. רק ב-2006 הגיעו החומרים עליהם שלח היועץ המשפטי את הודעות השימוע. השימועים נמשכו יותר משנה והסתיימו רק במאי האחרון, ומאז יש דיונים, ואולי יותר מדי דיונים, והיו חילוקי דעות שליוו את המערכת וקיימים גם היום. זה זמן ארוך מדי, יהיה קשה מאוד להסביר את זה לציבור. אני לא יכול להתפאר בנוגע ללוח הזמנים בתיק הזה, והוא לא היחיד".
"רוזן שגה בציפייה הזו"
לדברי לדור, חלק ניכר מן התיקים שבפרקליטות מיסוי וכלכלה "הם בלתי אפשריים" בשל כמות החומר העצומה. בכך הגיב לטרוניה על קידומה של אחת הפרקליטות, למרות ביקורת חריפה במיוחד שמתח עליה השופט דוד רוזן במשפט הדסק הרוסי. לדבריו, חלק מהפרקליטים צריכים לנהל הליכים נגד סניגורים ויח"צנים במצב בו הם עצמם מותקפים. לדור אמר שהפרקליטות הפיקה לקחים והוציאה דוח ארוך בפרשה ("ספר כתבו בנושא הזה"), אם כי יצוין שהדוח לא פורסם ולא הועבר לסניגורים בתיק.
לדור מתח ביקורת משלו על רוזן (המנהל כעת את משפט הולילנד), אשר אמר בפסק דינו באותה פרשה ש"לא זו המדינה בה היה רוצה לחיות" לנוכח מחדלי הפרקליטות: "לא אהבנו את ההתבטאות הזאת, אנחנו חושבים שהיא הייתה קצת מוגזמת מדי". הוא גם דחה את ביקורתו של רוזן על כך שהפרקליטות לא צפתה בכל סרטי המצלמות שהותקנו מול סניף בנק הפועלים ברחוב הירקון: "זה היה מצריך תשעה חודשי עבודה של פרקליט, שהיה יושב כל היום וצופה בסרטים משמימים בלי לדעת אפילו את מי הוא רואה. אני חושב שבית המשפט שגה בציפייה הזו, וגם בתיק הבא לא ננחה את הפרקליט לשבת ולצפות בכל הסרטים". לדבריו, הגנתם של הנאשמים כלל לא נפגעה מהחומר שלא נמסר להם, ולעומת זאת - מאוד שירת את הסניגורים לתקוף את הפרקליטה.
לדור התייחס גם להתבטאותו של עו"ד אורי קורב, חבר צוות התביעה במשפט אולמרט, לפיה "יש שופטים שהם חמורים". לדבריו, אלו היו דברים פסולים לחלוטין, אך מי שקיבל את ההקלטה המתין איתה מספר חודשים, עד ערב עדותו של משה טלנסקי. "ואז הכותרת בעיתון הנפוץ במדינה הייתה כזו שכאשר ראית את דוכן העיתונים מרחוק, חשבת שפרצת מלחמת עולם שלישית. מה הסיבה שבדיוק בעיתון הזה ובעיתוי הזה נותנים לו את הבולטות הזו - אתם יכולים כמוני להניח". לדור הזכיר, כי קורב הורשע בדין משמעתי ונענש על דבריו, "והוא שילם על זה מחירים כבדים בהרבה מאלו ששילם בבית הדין למשמעת. אין שיעור לקשיים שהבחור הזה עבר באותה תקופה. הוא היה צריך להרים על כתפיו את התיק, ומי שחושב שאפשר להעביר תיקים כאלו לפרקליטים אחרים - טועה".
"הפרקליטות לא יוצרת הסדרי טיעון"
עוד אמר לדור, כי הפרקליטות אינה יוצרת הסדרי טיעון, אם כי מדי פעם יש רמזים כאלו או אחרים. "אי-אפשר לנהל כזו מערכת בלי הסדרי טיעון, לא בארץ ולא בעולם", הוסיף. הוא העיר, כי כאשר שימש כפרקליט מחוז, העניק אפשרות לשימוע בתיקים רבים ו"הפרתי את הנחיית היועץ המשפטי לפיה שימוע הוא רק לאישי ציבור".
שר המשפטים לשעבר, פרופ' דוד ליבאי, אמר שהיכולת של תביעות המשטרה לקיים שימועים היא מצומצמת מאוד, ו"השאלה היא אם יש כתובת לבדיקה מדוע שם כל כך קשה להגיע למדיניות של שימועים. כשאני רואה שהמשטרה מגיעה לבית המשפט עם מזוודות עם עשרות תיקים והם מתנהלים בקצב מטורף, אני אומר שהם עמוסים לעייפה ואתם [הפרקליטות] עמוסים לחסד". לדור השיב, שלפרקליטות כדאי לקיים את השימוע כמו לנאשם, בעוד התביעה המשטרתית עובדת אחרת ועוסקת בתחום אחר. הוא העיר, כי כמעט בכל התיקים המטופלים בפרקליטות הם בני עשרות ומאות ארגזים של חומר, "ואני מתפלא כיצד לא קורות יותר תקלות".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה