פסיכיאטרים: אין לנו אמצעים לטפל בבעיות חרדה אצל ילדים

בישיבה השדולה למען הילד התריעו הפסיכיאטרים מפני הזנחתו של התחום - בעיות חרדה אצל ילדים, וקראו להקצות לנושא את מירב המשאבים. בישיבה, שנערכה בראשות ח"כ גילה פינקלשטיין, נמסר כי 4 מכל 10 ילדים סובל מבעיות חרדה המלווה בתופעות קשות.

"אנחנו מנהלים מלחמה יומיומית ואין פתרון באופק". כך מוסרים הוריו של אחד מאלפי ילדים הסובלים מהתופעה. "אין לנו אפילו כתובת להתלונן. אנחנו מנהלים מלחמה יומיומית עם הבן אפילו כדי שילך לבית הספר, שגם בו קיימת בורות ביחס לנושא. הילד לא עולה בכלל על אוטובוס, לא יוצא לטיולים ואפילו לא הולך למועדון הנוער. חיי המשפחה משובשים לחלוטין". כך סיפרו אורלי ועודד, הוריו לילד הלוקה בתסמונת פוסט-טראומטית, בישיבה שנערכה למען הילד.

פרופ' אלן אפטר, מומחה לבריאות הנפש, ציין כי הם נלחמים על הכרה בבעיות חרדה כבכל מחלה אחרת. "סיבוכי המחלה מאוד גדולים. חלק מהילדים מטפלים בעצמם על-ידי דבק מגע או מריחואנה, ולעיתים אף מגיעים לייאוש ופוגעים בעצמם.

"אנחנו שקועים בקשיי היומיום, ומבלי משים שוכחים מה עובר על ילדינו. לא יתכן שמדינה מוכת פיגועים לא תיתן מענה הולם לתופעה המתרחבת של חרדות ילדים. אנחנו דורשים ממשרד הבריאות להקצות את מירב ומיטב המשאבים הנדרשים לטיפול יסודי בבעיה המתרחבת ולא להזניח את הילדים", אמרה ח"כ פינקלשטיין.

ממחקר שערכה לאחרונה אוניברסיטת תל אביב בקרב 3,000 ילדים עולה, כי 40% מהילדים סובלים מתסמונת פוסט-טראומטית, ו-70% מהילדים דיווחו כי הטרור השפיע על מהלך חייהם.

נציג משרד הבריאות, ד"ר יעקב פילקוביץ' מסר כי במסגרת הרפורמה הביטוחית שמתכנן המשרד ישתנה לטובה נוהל ההפניה למרפאות החרדה ויוכל להתבצע באמצעות טופס 17 ככל הפניה לרופא מומחה.

חברי השדולה הצטרפו לקריאת הפסיכיאטרים להכיר בתופעה ולחלץ את התחום מהמצוקה התקציבית הקשה. בישיבה השתתפו הח"כים מתן וילנאי, רוני בריזון, אהוד יתום ויאיר פרץ, כמו-כן השתתפו מומחים לנושא והורי ילדים.