35% מסה"כ הקלוריות לנפש - מלחם ומדגנים

סיכום מאזן אספקת המזון מראה כי הערך הקלורי של המזון העומד לרשות האוכלוסיה בישראל הגיע בשנת 2011 ל-3,703 קילו קלוריות לנפש ליום. הנתונים מתייחסים לכמות העומדת לרשות הציבור, כלומר הכמות שמוצעת, ולא הכמות שנרכשת על-ידי הציבור או הכמות שהאוכלוסיה אוכלת.

בין השנים 2011-2010 חלה עלייה קלה באספקת הקלוריות לנפש מ-3,667 ל-3,703 קק"ל ליום שנובעת בעיקר מעלייה באספקת חלב ומוצריו, דגים, בשר, דגנים, פירות, ירקות, ותפוחי אדמה. עלייה זו קוזזה על-ידי ירידה באספקת סוכר וממתקים, שמנים ושומנים, קטניות וביצים.

הנתונים מראים כי:

* העלייה באספקת חלב ומוצריו נובעת בעיקר מירידה בייצוא.
* העלייה באספקת בשר נובעת בעיקר מירידה בייצוא בשר בקר.
* העלייה באספקת דגים נובעת בעיקר מעלייה בייבוא דגים (עלייה של 9%).
* הירידה בסוכר וממתקים נובעת בעיקר מעלייה בייצוא סוכר ומוצריו (עלייה של 17%).

בשנת 2011 עמדו בממוצע לרשות כל נפש בישראל, בשווקים ובחנויות 204 ק"ג פירות, 197 ק"ג ירקות ו-137 ק"ג לחם ודגנים. עוד עמדו לרשות הציבור 250 ביצים לנפש ו-186 ליטר חלב ומוצריו לנפש.

התלות של ישראל בייבוא סוכר וממתקים - 146%

צילום: סוכר - 146%

התלות של ישראל גבוהה בייבוא של סוכר וממתקים, דגנים, דגים, בשר בקר, קטניות, בוטנים ואגוזים.

מדד התלות בייבוא (IDR - Import Dependency Ratio) מספק מידע על מידת התלות של מדינת ישראל בייבוא מזון. הוא מחושב לפי הגדרה בינלאומית של ארגון המזון הבינלאומי (FAO) ואינו לוקח בחשבון את השינוי במלאי. החישוב מבוצע על האספקה המצויה, לפני הפחתת שימושים תעשייתיים, פחת, זרעים ותזונת בעלי חיים.

כאשר מדד התלות בייבוא גבוה מ-100%, פירושו של דבר הוא שהייצוא תלוי בייבוא. מקרים אלה מתרחשים בדרך כלל כאשר מרכיב מסוים במצרך לייצוא מיובא. לדוגמה: ייצוא ריבות תלוי בייבוא סוכר גולמי המשמש ליצורן.

הנתונים מראים כי 84% מאספקת הדגים של ישראל תלויה בייבוא, 31% מאספקת שמנים ושומנים ו-34% מאספקת ירקות, פירות ותפוחי אדמה מקורם בייבוא. לעומת זאת, ישראל מייצרת כ-100% מבשר העוף וההודו שעומד לרשות הציבור, והתלות בחלב ובמוצרי החלב מהווה רק 6%. מדד התלות בייבוא של סוכר וממתקים עומד על 146%.

עלייה באספקת הקלוריות מבשר

צילום: עלייה באספקת הקלוריות [צילום: AP]

הרכב אספקת המזון עבר מספר שינויים לאורך השנים. השינוי הבולט ביותר באספקת הקלוריות היה הירידה הרצופה בחלקן היחסי של הקלוריות שסופקו מדגנים ומוצריהם בשנים 2000-1950 (מ-48% ל-31%). משנת 2000 חלה עלייה בחלקם של הדגנים.

בחלקם היחסי של שמנים ושומנים חלה עלייה הדרגתית מ-13% בשנת 1950 ל-16% בשנת 2011. באספקת הקלוריות מבשר חלה עלייה בשנים 1970-1950 - מ-4% ל-9%, ומאז, נמשכת היציבות בחלקו היחסי של הבשר (כ-11% בשנת 2011).