לא העללות

ירושלים, י"א כסלו תשע"ג
‏25 נובמבר 2012
321/2012
נתונים על מאזן אספקת המזון: 2011
Data from the Food Balance Sheet, 2011

• בשנת 2011 הערך הקלורי לנפש של המזון שעמד לרשות האוכלוסיה (הוצע בחנויות ובשווקים) עמד על 3,703 קילו-קלוריות.
• בשנת 2011 עמדו לרשות כל נפש בישראל, בממוצע, כמויות המזון הבאות: 204 ק"ג פירות,197 ק"ג ירקות כולל מקשה, 137 ק"ג לחם ודגנים, 79 ק"ג בשר ודגים ללא עצמות, 43 ק"ג תפוחי אדמה ועמילנים, 29 ק"ג סוכר, ממתקים ודבש, 186 ליטרים חלב ומוצריו, ו-250 ביצים.
• מתוך סך של 3,703 קילו קלוריות שעמדו לרשות כל נפש בישראל, בממוצע, בשנת 2011, כ-35% מקורם בלחם ודגנים, 16% בשמנים ושומנים ו-13% מירקות, פירות ותפוחי אדמה.
• 98% מאספקת הדגנים בישראל מקורם ביבוא, כמו-כן, 84% מאספקת הדגים ו-62% מאספקת בשר בקר – מקורם ביבוא.

נתונים על מאזן אספקת המזון

סיכום מאזן אספקת המזון מראה כי הערך הקלורי של המזון העומד לרשות האוכלוסיה בישראל הגיע בשנת 2011 ל-3,703 קילו קלוריות לנפש ליום.

הנתונים מתייחסים לכמות העומדת לרשות הציבור, כלומר הכמות שמוצעת, ולא הכמות שנרכשת על-ידי הציבור או הכמות שהאוכלוסיה אוכלת.

בין השנים 2011-2010 חלה עלייה קלה באספקת הקלוריות לנפש מ-3,667 ל-3,703 קק"ל ליום שנובעת בעיקר מעלייה באספקת חלב ומוצריו, דגים, בשר, דגנים, פירות, ירקות, ותפו"א. עלייה זו קוזזה על-ידי ירידה באספקת סוכר וממתקים, שמנים ושומנים, קטניות וביצים.

הנתונים מראים כי:

• העלייה באספקת חלב ומוצריו נובעת בעיקר מירידה ביצוא.
• העלייה באספקת בשר נובעת בעיקר מירידה ביצוא בשר בקר.
• העלייה באספקת דגים נובעת בעיקר מעלייה ביבוא דגים (עלייה של 9%).
• הירידה בסוכר וממתקים נובעת בעיקר מעלייה ביצוא סוכר ומוצריו (עלייה של 17%).

בשנת 2011 עמדו בממוצע לרשות כל נפש בישראל, בשווקים ובחנויות 204 ק"ג פירות, 197 ק"ג ירקות ו-137 ק"ג לחם ודגנים. עוד עמדו לרשות הציבור 250 ביצים לנפש ו- 186 ליטר חלב ומוצריו לנפש.

התלות של ישראל גבוהה ביבוא של סוכר וממתקים, דגנים,דגים, בשר בקר, קטניות, בוטנים ואגוזים.

מדד התלות ביבוא (IDR – Import Dependency Ratio) מספק מידע על מידת התלות של מדינת ישראל ביבוא מזון. הוא מחושב לפי הגדרה בינלאומית של ארגון המזון הבינלאומי (FAO) ואינו לוקח בחשבון את השינוי במלאי. החישוב מבוצע על האספקה המצויה, לפני הפחתת שימושים תעשייתיים, פחת, זרעים ותזונת בעלי חיים.

כאשר מדד התלות בייבוא גבוה מ-100%, פירושו של דבר הוא שהייצוא תלוי בייבוא. מקרים אלה מתרחשים בדרך כלל כאשר מרכיב מסוים במצרך לייצוא מיובא. לדוגמא: ייצוא ריבות תלוי בייבוא סוכר גולמי המשמש לייצורן.

הנתונים מראים כי 84% מאספקת הדגים של ישראל תלויה ביבוא, 31% מאספקת שמנים ושומנים ו-34% מאספקת ירקות, פירות ותפוחי אדמה מקורם ביבוא.

לעומת זאת, ישראל מייצרת כ-100% מבשר העוף וההודו שעומד לרשות הציבור, והתלות בחלב ומוצרי החלב מהווה רק 6%. מדד התלות ביבוא של סוכר וממתקים עומד על 146%.

אספקת קלוריות בשנים 2011-1950

הרכב אספקת המזון עבר מספר שינויים לאורך השנים.

סדרות של מקורות המזון על פני שנים מציגות את ההיסטוריה של החקלאות והתזונה בישראל, את השינויים בהרגלי צריכת המזון המקומי הבאים לידי ביטוי באספקת המזון ואת השינויים במגמות היבוא והיצוא של מצרכי מזון.

השינוי הבולט ביותר באספקת הקלוריות היה הירידה הרצופה בחלקן היחסי של הקלוריות שסופקו מדגנים ומוצריהם בשנים 2000-1950 (מ-48% ל-31%). משנת 2000 חלה עלייה בחלקם של הדגנים.

בחלקם היחסי של שמנים ושומנים חלה עלייה הדרגתית מ 13% בשנת 1950 ל 16% בשנת 2011.

באספקת הקלוריות מבשר חלה עלייה בשנים 1970-1950 – מ 4% ל 9%, ומאז, נמשכת היציבות בחלקו היחסי של הבשר (כ 11% בשנת 2011).

הסברים:
חישוב אספקת המזון כולל את התכולה הטבעית של הוויטמינים והמינרלים במצרכים ואינו כולל תוספי מזון המשווקים בנפרד או מוספים למזון כגון סידן לחלב. כמו-כן, לא נכללים מזונות עתירי קלוריות מיובאים, לדוגמה משקאות עתירי קלוריות לספורטאים.
חישוב מאזן אספקת המזון מספק מידע לקובעי המדיניות על כמות האספקה העצמית של המזון במדינה ועל מידת התלות של מדינת ישראל ביבוא, לפי הרכב המזון. המידע גם מסייע בתכנון מדיניות הסבסוד של מוצרי מזון בסיסיים וקבלת החלטות לגבי גובה תשלום מכס על יבוא, מכסות היבוא שנקבעות על-ידי משרד החקלאות, תוספים של ויטמינים ומינרלים למוצרים בסיסיים ועוד.