שופט בית משפט השלום בתל אביב, גלעד נויטל, גזר אתמול (8.10.03) עונש של 6 שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי ופיצוי בסך 35,000 ש"ח למתלוננת, על אב שהורשע בביצוע מעשים מגונים בבתו במשך 22 שנה.
מאז היותה של המתלוננת, ילידת 1973, בת שלוש, נהג האב לבצע בה מעשים מיניים, ובכלל זה ביצע בה מין אוראלי. "כשהיתה המתלוננת בכיתה א', הצמיד אותה הנאשם בכוח למיטה, אמר לה כי בכל מקרה יעשה לה כרצונו ושתהיה שקטה; הוא שכב עליה, נישק אותה, וחיכך את איבר מינו על גופה עד הגיעו לסיפוק מיני. הנאשם שב על מעשיו אלה מידי יום ביומו, במקומות שונים", קבע השופט נויטל.
האב המשיך במעשיו במשך שנים, כמעט מדי יום, למרות תחנוניה של בתו. המעשים נמשכו ואף החריפו גם לאחר גיוסה של הבת: "בתקופה זו ועד תום שירותה הצבאי, נהג הנאשם, כמעט מידי יום, להפשיט את המתלוננת, לנגוע באיבריה המוצנעים ולאונן על גופה, עד הגיעו לסיפוק מיני. במקרים בהם המתלוננת בכתה, חזר הנאשם על מעשיו פעם נוספת באותו יום. בתקופה שלאחר השרות הצבאי, עת למדה המתלוננת, עת עבדה ואף בתקופה בה היא התגוררה בדירה משלה, ועד 10.4.98, חזר הנאשם וביצע בה מעשים כמתואר לעיל, בתדירות שהלכה ופחתה לפעם בשבוע. במהלך השנים 1995-1996, עת היתה המתלוננת בת כ-23 שנה, נהג הנאשם לדרוש ממנה לשכב על המיטה בפישוק רגליים. הנאשם נהג לפתוח את איבר מינה בידו, להביט בו ולאונן בפני המתלוננת עד הגיעו לסיפוק", ציין נויטל.
האב איים, כי אם תחשוף את מעשיו או תתנגד להם, הוא ירצח אותה, את אמה ואת אחיה, ויתאבד. במעשים אלה, נפסק "עשה הנאשם במתלוננת מעשים מגונים שלא בהסכמתה החופשית עקב הפעלת אמצעי לחץ, תוך שימוש באיומים, ולעיתים תוך ניצול מצב שמנע ממנה להתנגד.
בגזר הדין שקל השופט נויטל לקולא את הודאתו של האב, שחסכה מהבת עדות טראומטית בבית המשפט; את היעדרו של עבר פלילי אחר לאב; את נסיבותיו האישיות של האב שגדל בצל אב מכה; ואת העובדה שהביע חרטה, הוא זוכה לטיפול פסיכיאטרי ומשתף פעולה עם הטיפול.
עם זאת, קבע השופט נויטל, במקרה זה קיימים שיקולים לחומרא, המטים את הכף לעבר הרף הגבוה של סטנדרט הענישה.
בין שיקולים אלה מנה נויטל, בראש ובראשונה, את חומרת מעשיו של האב והעובדה שנמשכו שנים רבות: "הנאשם ביצע במתלוננת, בתו, מסכת ארוכה של מעשים מגונים חמורים, מקוממים ומעוררי סלידה. זאת, תוך שהנאשם ניצל את מעמדו ומרותו כאב, והפר את האמון כלפי המתלוננת שאמורה היתה למצוא בו הגנה ומחסה", קבע נויטל.
שיקול נוסף לחומרא הוא הנזק הרב שגרם האב לבתו: "ההתעללות המינית הפיזית והנפשית הנמשכת של הנאשם במתלוננת, פגעה בה בכל תחומי חייה וגרמה לה נזקים, שאת חלקם לא ניתן לתקן, נזקים שמלווים אותה לאורך השנים ועד היום, בכל תחומי חייה - התיפקודיים, הרגשיים, הנפשיים, הבינאישיים וגם ביחס לעתיד. המתלוננת... מנסה, במאמצים אדירים, להתמודד עם הטיפול וההחלמה", הוסיף נויטל.
ולבסוף, הדגיש נויטל, חומרתם המיוחדת של המעשים בהם הורשע האב יוצרת אינטרס ציבורי מובהק בהחמרת עונשו של האב, במקרה זה: "יש אינטרס ציבורי-חברתי ענישתי מובהק", אמר נויטל, "של תגמול והרתעה כלפי הנאשם: הנאשם, שפגע בנפשה של המתלוננת משך תקופה כה ארוכה, חייב לשאת בעונש שיבטא באופן חד-משמעי את מדיניות הענישה שיש לנקוט בה, במקרים בהם מנצל הורה את יחסי התלות שבינו לילדו, לשם ביצוע מעשים כאלה".
[הערה: פרסום שמות המעורבים וכל פרט מזהה אחר עליהם נאסר בצו בית המשפט].
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה