בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, סירב (יום ג', 7.10.03) שוב להתערב בהחלטת של בית הדין הארצי לעבודה, וחזר על ההלכה, לפיה על-מנת להתערב בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הנתון מכוח החוק לסמכותו הייחודית, צריך בג"צ להשתכנע כי נפלה בפסק הדין טעות משפטית מהותית וכן כי הצדק מחייב בנסיבות העניין את ההתערבות.
בין ארגון הכבאים המקצועיים בישראל והסתדרות העובדים החדשה במרחב חיפה לבין איגוד ערים אזור חיפה, ישנה מחלוקת ארוכת שנים, בדבר התשלום המגיע לכבאי חיפה מהאיגוד - מעבידם - בגין עבודתם של הכבאים בשבתות ובחגים. במוקד המחלוקת, עומדת שאלת פרשנותו של סעיף ד(2) להסכם הקיבוצי הארצי החל על הצדדים, הקובע: "עבור עבודה בשבתות, חגים ומועדים יקבלו הכבאים, נוסף לשכרם החודשי ונוסף לשעת המנוחה, עבור כל שעת עבודה במועדים הנ"ל, תוספת תשלום בגובה של 200%. שיעור תוספת זו לא ישתנה עבור עבודת ערב ולילה".
דהיינו, בעבור כל שעת עבודה ביום מנוחה, זכאים הכבאים, בנוסף לתוספת תשלום על שכרם הרגיל בגובה 200%, גם לשעת מנוחה חלופית ביום חול. בפועל, לא ניצלו הכבאים את שעות המנוחה החלופיות. על-רקע זה התעוררה השאלה, מהו הגמול המגיע לכבאי בגין שעת עבודה ביום חול, אשר החליפה שעת מנוחה חלופית שלא נוצלה.
ארגון הכבאים וההסתדרות טענו, כי יש לכלול רכיב של פיצוי בגין אובדן המנוחה השבועית ועל-כן הגמול הראוי הוא כפל שכר. איגוד הערים טען, כי השכר הראוי הוא שכר העבודה הרגיל לשעת עבודה ביום חול. היועץ המשפטי לממשלה הצטרף להליך ותמך בעמדת איגוד הערים.
בית הדין האזורי לעבודה דחה את בקשת ארגון הכבאים וההסתדרות והארגון ערערו לבית הדין הארצי לעבודה. שופטי הרוב בבית הדין הארצי לעבודה קיבלו את עמדת האיגוד וקבעו כי הכבאים ויתרו, בניגוד לדין, על המנוחה השבועית המגיעה להם מכוח חקיקת המגן, ועל-כך הם אינם זכאים לפיצוי. כנגד פסק הדין עתרו ארגון הכבאים וההסתדרות לבג"צ.
ארגון הכבאים וההסתדרות טענו בפני בג"צ, כי פסק הדין שניתן סוטה - ללא הנמקה מספקת - מהלכה קודמת שנקבעה בבית הדין הארצי לעבודה (דב"ע נד/ 2-13 אלון נגד עיריית ירושלים) אשר עסקה בפרשנותו של סעיף ד(2) בהסכם הקיבוצי, ועל-כן נפלה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה טעות משפטית מהותית, אשר הצדק דורש את תיקונה.
השופט אליהו מצא דחה את העתירה, כשהוא חוזר על הלכת חטיב (בג"צ 525/84) ומציין כי בבחינת התקיימות התנאי של "טעות משפטית מהותית", נודעת חשיבות רבה לשאלה אם לנושא המשפטי שבמחלוקת יש יותר מפתרון משפטי אפשרי אחד.
לפי השופט מצא, דברים אלה היו ועודם בגדר הלכה פסוקה, לטעמו, אף ראויה. השופט מצא מציין, כי במהלך השנים נשמעו דעות התומכות בהרחבת התערבותו של בג"צ בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, אך גם התומכים לא התיימרו - לפחות במפורש - להפוך את הלכת חטיב.
השופט מצא מוסיף, כי כשהמדובר בנושא המצוי בליבם של דיני העבודה, כגון דא, אשר לא רק מסור לסמכותו הייחודית של בית הדין אלא גם משתייך לתחום מומחיותו המיוחדת, יש לייחס להלכת חטיב משנה תוקף.
השופט מצא מציין עוד, כי גישתם של שופטי הרוב ושופטת המיעוט מציגים פתרונות אפשריים וסבירים לסוגיה שבמחלוקת, ועל אף אחד מהם לא ניתן לומר כי הוא בגדר "טעות משפטית מהותית". יתירה מכך, קבע, אין אלה הפתרונות האפשריים היחידים. כך למשל, הוזכרה על-ידי נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, האפשרות שהכבאים יהיו זכאים לפיצוי, אשר יינתן בימי חופשה ולא בכסף, ואילו סגניתו, השופטת אלישבע ברק, הזכירה את האפשרות שגובה הפיצוי יתבסס על שכר שעות נוספות ולא על שכר העבודה הרגיל.
השופט מצא קובע כי בכגון דא, חל הרציונל הניצב ביסוד הלכת חטיב, שעניינו הצורך לכבד את החלטת המחוקק להעניק סמכות ייחודית בנושא שלפנינו לבית הדין לעבודה. לפי השופט מצא, גם התנאי המצטבר השני שנקבע בהלכת חטיב להתערבות בג"צ - הצורך לתקן אי-צדק שנגרם בנסיבות העניין - אינו מתקיים. הכבאים אינם יוצאים "קרחים" לגמרי מעבודתם בשעות שנועדו למנוחה החלופית, שהרי הם מקבלים בגינה שכר עבודה רגיל.
בג"צ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל - ועד הכבאים נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
___________________
עו"ד רן יגנס הינו שותף בכיר במשרד יגנס, טויסטר, בירן ושות'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה