לנדאו: "אבקש לכהן כשר האנרגיה והמים"
"כאשר תוקם הממשלה הבאה, אבקש להוסיף ולכהן כשר האנרגיה והמים", כך אמר השר עוזי לנדאו, בכנס ירושלים ה–5 לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע, שהוקדש לנושא הים והלחצים המופעלים עליו. לדברי השר לנדאו, "תקלה חמורה באסדת קידוח נפט עלולה לגרום לפגיעה במתקן התפלה או תחנת כוח ולכן אנו מטפלים במזעור הסיכונים הסביבתיים והבטיחותיים. תפקידנו הוא לשמור על האיזון – ליהנות מהמשאבים של הים, תוך שמירה על כבודו של הטבע" . עוד אמר לנדאו: "המצוף הימי מול חופי חדרה יזרים לארץ גז טבעי נוזלי מיובא כבר בחודש הבא"
"אני מבקש להדגיש שכאשר תוקם הממשלה הבאה, אם יאפשרו זאת התנאים, אבקש להוסיף ולכהן כשר האנרגיה והמים, ואת הפיתוח אעשה מתוך דאגה לטבע ולסביבה", כך אמר (יום ב', 5.11.12) שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו. לנדאו אמר את הדברים בכינוס ירושלים ה–5 לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע, שהתקיים בבנייני האומה בירושלים והוקדש לנושא הים, ללחצים המופעלים עליו ולשאלה איך ניתן לשמור עליו בצורה הטובה ביותר.
בכנס לקחו חלק כ – 600 איש והשתתפו בו שרי ממשלה, מומחים מחו"ל לניהול הים, קובעי מדיניות, מקבלי החלטות, אנשי שטח והציבור הרחב והוא התקיים בשיתוף רשות הטבע והגנים, המרכז האקדמי רופין, משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה.
עוד אמר השר לנדאו: "הים הפך ממרחב טריטוריאלי של טבע, חי וצומח, גם למאגר של אוצרות, ותפקידנו הוא לשמור על האיזון, ליהנות מהמשאבים, תוך שמירה על כבודו של הטבע. משרד האנרגיה והמים הינו שחקן מרכזי בזירת הים, לרבות במים העמוקים. הוא המשרד שקובע את המדיניות, הוא הרגולטור האמון על ניהול תשתיות האנרגיה והמשאבים הטבעיים, שמעניקים חיים למשק הישראלי, במיוחד מים, גז, נפט ובכלל, אוצרות הטבע. אי-אפשר להפריז בחשיבות האסטרטגית, הגיאופוליטית והכלכלית, של מאגרי הגז הגדולים שכבר התגלו במים הכלכליים של ישראל, וחובתה של המדינה להוביל ולחתור לגילוי ולמימוש של הפוטנציאל שטמון במרחבי הים ובמשאביו, לרבות בחינת קיומם של משאבי נפט בעומק הים. להישענות הגדלה והולכת של ישראל על המרחב הימי עלולות להיות השלכות שליליות חמורות ביותר על הסביבה, אך לא רק. תקלה חמורה, למשל, באסדת קידוח נפט, עלולה לגרום לפגיעה במתקני התפלה או בתחנות הכוח שלאורך החוף. במשרד אנו עוסקים רבות בשאלה כיצד לטפל במשאבים חיוניים שונים אלה, זאת על-מנת שנוכל ליהנות מהם ומהסביבה הימית כולה בטווח הארוך, תוך מזעור הסיכונים הסביבתיים, הבטיחותיים והבריאותיים. אנו עובדים על-פי התקנות המחמירות ביותר הנהוגות בעולם. אני רוצה להדגיש כי שמירת הסביבה מבחינתנו היא תנאי הכרחי להשגת המטרה העיקרית של המשרד - הבטחת עצמאותם וביטחונם של משקי האנרגיה והמים. אני גאה לומר שבמהלך השנים האחרונות הצעדנו את מדינת ישראל בצעדי ענק קדימה. משק המים התייצב, יותר מ - 300 מיליון קוב מים כבר מותפלים, בתוך כשנה נגיע ל - 450 ובתוך כשנתיים נגיע ליעד של כ - 600 מיליון מטר מעוקב מים מותפלים מדי שנה.
"בתחום הגז הטבעי גברנו על מכשולים רבים, עדיין יש לפנינו נוספים, אבל אנחנו מביאים את הגז הטבעי לארץ. השימוש בגז הטבעי להפקת חשמל לציבור, לתעשיה ולתחבורה, ישפיע באורח דרמטי על הפחתת זיהום האוויר. האוויר שלנו יהיה צלול יותר, אנחנו ננשום אוויר נקי הרבה יותר. אסדת ההפקה של מאגר תמר עושה כעת את דרכה לארץ, ובימים הקרובים נחזה כולנו בהקמתה. נשלמת גם הקמתו של המגשר הימי, "הבואי", המצוף מול חופי חדרה, באמצעותו יוזרם לארץ גז טבעי נוזלי מיובא כגיבוי כבר בחודש הבא. חשוב למצוא את האיזון בין צרכי משק השואף לעצמאות של מים ואנרגיה, לבין צרכי הסביבה, הטבע והנוף".
"אני תומך בדרישה להקצות למשרד להגנת הסביבה את כל התקנים והתקציבים שנועדו לטפל במניעת אסונות, איאבק על זה ביחד עם השר להגנת הסביבה. עם זאת, אסור לעכב ולהציב מכשולים בלתי סבירים על הזימים הפועלים להבאת הגז והנפט, כל עוד הם פועלים על-פי התקנות."
נסראללה אומר שישראל זה כמו קורי עכביש, מרחוק זה נראה חזק ומקרוב זה מתקפל אבל החברה הישראלית כחברת שפע מערבית אין לה יכולת עמידה.
כשאני מסתכל על חומת מגן , גייסנו פחות מ-30000 חיילי מילואים. בעופרת יצוקה אוגדה אחת פעלה ברצועת עזה והמשק המשיך לתפקד.
מה שעומד למבחן בשנים האחרונות הוא יכולת עמידה של החברה. החברה הישראלית עמדה ברקטות מלבנון או נכנעה? זה מה שעומד למבחן. המטרות המועדפות הן הערים הגדולות וזה לא מקרי יש כאן מתקפה על החברה כדי להמאיס את רעיון הבית היהודי. זה המבחן המשמעותי ביותר וזה עלול לחזור מלבנון וגם הטרור עלול לחזור והחברה תעמוד למבחן. זה טוב שיש מודיעין אבל מרכיבי הביטחון הלאומי ..... האם הפרט מוכן להתגייס למען החברה או שהוא מרגיש מנוכר? אלה מרכבים רכים. האזרח גם בשגרה וגם בחירום פוגש את הרשות המקומית וזה אתגר מנהיגותי לרשויות כי בסוף האזרח רואה המנהיגות המקומית את הכתובת במיוחד בשעת צרה וחירום. האם מרגישים כשהיישוב מותקף שהעסק עובד גם בשעה הקשה ביותר שמפנים פצועים וצריך לטפל באנשים. האם המערכת מתפקדת או לא מתפקדת? כשפרט מרגיש שהוא נמצא בשעה קשה אבל זה יעבור זה מונע חוסר אונים. המבחן מתחדד בשעת חירום בתקופת הפיגועים הקשים ובמלחמת לבנון השנייה. יצירת האמון בין האזרח והרשות צריך להתבצע בתהליך של שגרה".
שר הפנים אלי ישי דיבר הערב בכנס פורום סגני ראשי ערים בים המלח, "אני מאמין ביכולות ובחשיבות של שליחי הציבור במועצות העיר ובמיוחד סגנים ומ"מ. ראש עיר שרוצה להצליח חייב קשר טוב עם הסגן שלו. היום גם שר הפנים לא יכולים לחתום על חתימה פשוטה בתחום ארנונה וכמעט בכל נושא ונושא כי אין להם סמכות. היה מאבק בקדנציה הזאת ובקדנציה הבאה אעביר את חוק רשויות מקומיות במטרה לעגן סמכויות של ראשי וסגני ראשי ערים, על-מנת שיהיה את היכולות האמיתיות לטובת הציבור. בקדנציה הבאה אהיה בע"ה שר הפנים. מי שיהיה ראש ממשלה ביקשתי להקים גוף שיגדיר את הסמכויות ברשויות המקומיות, במטרה לתת את היכולות לנבחרי הציבור על-מנת לקבל חופש פעולה במסגרת החוק. היום לצערנו ראשי ערים מתוסכלים".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה