''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
27°
ירושלים 24°
חיפה 28°
באר שבע 26°
אילת 32°
מדורים
שימושי PLUS

לכלכו בגדול

שנתיים נדרשו לחקור חשד לפעילות של חברת נקיון רחובות ללא רשיון וללכלוך רשות הרבים, עוד שש שנים נדרשו לניהול המשפט נגדה - ולבסוף נקבע שלא היה מקום לכל ההליך

איתמר לוין
ט"ז חשון התשע"ג
עיריית נתיבות הורתה היכן לשפוך את הפסולת [צילום: עיריית נתיבות]
עיריית נתיבות הורתה היכן לשפוך את הפסולת [צילום: עיריית נתיבות] צילום: עיריית נתיבות

שלוש הרעות החולות המרכזיות של מערכת אכיפת החוק בישראל נפגשו בתיק אחד אולמו של השופט ישראל פבלו אקסלרד בבית משפט השלום בקריית גת: סחבת בחקירה פשוטה וקלה, הגשת כתב אישום בלא מחשבה תחילה ועינוי דין בלתי נתפס בהתמשכות המשפט.

המשרד לאיכות הסביבה הגיש כתב אישום נגד חברת הניקיון בני משה ומנהלה, שמעון אבורמד, בשני אישומים. הראשון: הם העניקו שירותי ניקיון כבישים לעיריית נתיבות בלא רשיון עסק. השני: מכונת טיאוט שלהם נתפסה על חם כאשר היא שופכת את תכולתה בשטח פתוח, ליד השוק של נתיבות - עבירה של לכלוך רשות הרבים.

עכשיו שימו לב לתאריכים. המעשים אירעו בשנת 2004, כתב האישום הוגש בשנת 2006 ופסק הדין בבית משפט השלום ניתן בסוף 2012. לכל בר דעת ברור, שזהו תיק פשוט וקל, ושלא צריך יותר משבוע כדי להשלים בו את החקירה. ואילו ניהול המשפט צריך לארוך בדיוק שלוש ישיבות: הקראה, הוכחות וסיכומים. כפי שמראה בבירור פסק דינו של אקסלרד, הוא שמע כמה עדים וזהו - מה שאפשר להספיק בשעות אחדות. אז למה נדרשו שנתיים לחקירה ועוד שש שנים להכרעה? על כך אין מענה.

אילו לפחות הסחבת בחקירה הייתה מביאה לבדיקה מעמיקה, מילא. אך כפי שפסק אקלסרד, החברה ואבורמד זוכו בשל הגנה מן הצדק - דהיינו: כלל לא היה מקום להגיש את כתב האישום נגדם. אבורמד טען שביקש מעיריית נתיבות רשיון עסק, אך נענה שאין לה סיווג המתאים לעיסוקו ולכן אין לו צורך ברישיון. תאמרו: תירוץ צולע של נאשם. אבל עדי התביעה עצמם, אנשי עיריית נתיבות, אישרו בפה מלא את גירסתו של אבורמד. "הרשעתם של הנאשמים בדין בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון, תהווה בבחינת עשיית עוול שזועק לשמיים והפגיעה בתחושת הצדק וההגינות, תהיה ממשית וברור", קובע אקסלרד.

אבל מדוע שפכו אנשיו של אבורמד את האשפה בשטח פתוח? כאן התשובה עוד יותר פשוטה: משום שבנתיבות לא היה באותה עת מקום מוסדר לריכוז אשפה, והם קיבלו הוראה מהעירייה לשפוך את האשפה בדיוק במקום בו עשו זאת. אם כבר, אומר אקסלרד, אולי היה צריך להעמיד לדין את העירייה - אך מאחר שהדבר לא נעשה, מדובר באכיפה בררנית. חוץ מזה, רשות אחת (המשרד לאיכות הסביבה) אינה יכולה להעמיד לדין אזרח אשר ביצע את הוראותיה של רשות אחרת (העירייה).

אקסלרד מסיים: "מכל המקובץ, באתי למסקנה כי הרשעתם של הנאשמים בדין בעבירות על חוק רישוי עסקים וחוק שמירת הניקיון, תותיר תחושה של פגיעה חריפה בתחושות הצדק וההגינות והיא לא תוסיף דבר לטוהר ההליך השיפוטי ולשמירה על אמון הציבור בבתי המשפט, וייתכן שההיפך הוא הנכון". ואנו נוסיף: כך גם לגבי התנהלותם של המשרד לאיכות הסביבה בחקירה ושל אקסלרד עצמו בניהול התיק.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה